יומן ערב 21.2.22
כמה נקודות למחשבה.
לאחרונה אני מגיב הרבה בטוויטר במילים 'עולם חדש מופלא'. באמת אנו חיים בעולם חדש מוזר ומופלא, אך זהו גם שם של ספר של הלדוס הקסלי.
בספר מתואר עולם בו אנשים מקבלים גלולת אושר, ואילו היום רבים צורכים ציפרלקס ודומיו, אבל יש גם כמה מתנגדים לעולם זה. כמו כן, תינוקות נקבעים מלידתם מי יהיה בשכבה השולטת ומי יהיה בשכבת העבדים, תינוקות A ותינוקות B. עד כמה עולם הפערים החברתיים שאנו חיים בו היום דומה לזה? נקודות למחשבה.
מילון קטן –
טבע – מושג מרכזי אצל שפינוזה, גם בנוסחה 'אלוהים או הטבע', שמשמעה שאלוהים הוא הטבע, וגם בשם שהוא נותן לתבונה ולהיגיון – 'האור הטבעי'.
מה יחס היהדות לטבע? בתנ"ך מילה זו כלל לא מופיע, ותחתה בא הביטוי 'שמים וארץ', שהם בריאתו של אלוהים. וביהדות הרבנית ההכוונה היא להתגבר על הטבע, או לפחות לנסות לעשות זאת. האם זה בכלל אפשרי?
גם הנצרות מתרחקת מהטבע, ומאמצת טבע שני, כמתנת החסד של ישוע. והאם דבר זה אפשרי?
ויש גם טבע כאובייקט היקסמות, אצל הרומנטיקאים.
ובפוסט-מודרניזם – אין טבע, אין תכונה מהותית לעצם, אלא הכול הבנייה חברתית. האמנם זה כך?
מזל – מה יחס היהדות למזל? נראה שדו-ערכי. מצד אחד 'אין מזל לישראל' או 'ישראל מעל המזל', ומצד שני – 'שלושה דברים תלויים במזל – חיים, בנים ומזונות', והברכה הנפוצה היא 'מזל טוב'.
בתנ"ך מזל הוא גד, והוא אחד מבני יעקב, אף שמבני השפחות, ומצד שני ישעיה מוכיח את 'העורכים לגד שולחן'.
ומזל קשור ל'מקרה'. כאן גישת היהדות נראית ברורה – שלילה. אין מקרה בעולם, אלא הכול ה' יוצר. ויקר – שנאמר בבלעם – לשון מקרה ולשון קרי וטומאה (מלבד קירור האמבט).
מילה אחרת, טובה יותר, למקרה, היא 'צירוף מקרים'. מקרים'. זהו נס קטן שקורה, ואפילו איינשטיין האמין בו ואמר – 'צירוף מקרים היא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי'.
מלבד זאת, ההיפך ממזל הוא כשהכול מתוכנן, וזה נוגד את עיקרון החופש. האם אנו רוצים לחיות בעולם מתוכנת וחסר חירות? נקודות למחשבה.
מחשבות לעצמי 
תגובות בפייסבוק –
תגובת גאולה –
תודה, חגי. חולקת עליך בעניין יחס היהדות לטבע. היהדות חיה בשלום עם טבע האדם והעולם הרבה יותר מאשר הנצרות שמבקשת לדכא את הבשר. היהדות נותנת מקום לדחפיו הטבעיים של האדם ומבקשת לעדן אותם. היהדות מכירה במושג הרחמים כלפי בעלי החיים וזה מתבטא הן במצוות השבת והן באיסורי שבע מצוות בני נוח והאיסור לאכול דם ועוד. ביהדות מושג הנזירות הגם שמדובר רק ביין ובשיער הוא מאוד בעייתי והנזיר נדרש להקריב קרבן כדי לכפר בסוף תקופת נזירותו, בעוד שבנצרות הנזירות מתייחסת לדחף בסיסי וחזק הרבה יותר והופכת את אורח החיים הזה לאידיאל ועוד ועוד.
ותגובתי –
תודה, הערות טובות. באמת היהדות הרבה יותר סלחנית לטבע, אבל האם לא ההנחיה הבסיסית היא 'להתגבר על היצר'. כך פותח השולחן ערוך, היה נוהג ליבוביץ לומר (כתבתי על זה גם לפני כמה ימים).
וגם אלוהים בה הוא לא הטבע, אלא מעל הטבע, בדרך כלל.
ומתפיסת האלוהים נגזרת תפיסת המוסר. טוב… לפוסט הבא…
גאולה –
בתנ"ך אלוהים חלק מהטבע, למשל מביס את נחש עקלתון בריח. אני מודעת לכך שאלה שרידים מיתולוגיים (זקוביץ' ושנאן כתבו עליהם שני ספרים) ובכל זאת. בנוסף לכך ביציאת מצרים, אלוהים חלק מהטבע ועוד. ובאשר לשולחן ערוך, זו כבר השפעה נוצרית. זו השקפתי חגי שאימצתי מחברה דתיה. היא היתה הראשונה שביטאה באוזני את ההשקפה שהשפעה נוצרית ביחס לשליליות שבטבע פגמה ביהדות. החרדים הם הדוגמה הניצחת לכך.
אני –
גישה מעניינת, תודה!
אהבתיאהבתי