החדית.
על נחום.
נזרום עם הטקסט.
"הֹוי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף׃" (נחום ג 1)
נחום – מורה חכם וצנוע בהולצר.
עיר דמים – ועתה מרצחים – וזונה.
טרף – כי אין מגן לדל, משגב לדך, כפי שביקש וחזר וביקש שאול הטוב – טשרניחובקי ב"שירו היפה".
"קֹול שֹׁוט וְקֹול רַעַשׁ אֹופָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה׃" (נחום ג 2)
רכבים דוהרים,
זהירות בדרכים
(יש מקום לימוד לזה ליד הסניף של בני עקיבא).
"מֵרֹב זְנוּנֵי זֹונָה טֹובַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים הַמֹּכֶרֶת גֹּויִם בִּזְנוּנֶיהָ וּמִשְׁפָּחֹות בִּכְשָׁפֶיהָ׃" (נחום ג 4)
כמה גסים היו לפעמים הנביאים, וואו! אולי בגלל זה לא מלמדים את זה בבתי הספר החסודים שלנו. ה' אמר לא מספיק טוב להם. רק הרצל אמר, והיום הידרדרו לעודד אמר.
ולמכור=זנות. בבל, כנען, בעלים.
"הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יהוה צְבָאֹות וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְהַרְאֵיתִי גֹויִם מַעְרֵךְ וּמַמְלָכֹות קְלֹונֵךְ׃" (נחום ג 5)
וה' חושף, מגלה.
כי חותמו אמת
וחירות.
"וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי׃" (נחום ג 6)
וי זמיר.
"וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי׃" (נחום ג 6)
אה, זאת נינוה, העיר הגדולה, אותה אני מכירה.
אז מתי היה נחום? לפני יונה או אחרי? צריך לב-דוק, אבל אין לי כוח. לא אכלתי.
"וְהָיָה כָל־רֹאַיִךְ יִדֹּוד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ׃" (נחום ג 7)
הנה הפסוק. נשמט
תחרות בין נינוה ומצרים, מי לוקח?
"הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמֹון הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר־חֵיל יָם מִיָּם חֹומָתָהּ׃" (נחום ג 8)
"כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ׃" (נחום ג 9)
טוב, למצרים עזרו השכנות.
אולי אלה "עוזרי רהב".
משפ' עוזרי, שלום לכם.
"גַּם־הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצֹות וְעַל־נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גֹורָל וְכָל־גְּדֹולֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים׃" (נחום ג 10)
לרטש עוללים – מהאכזריות שיש בתנ"ך.
כמו במשחקי הכס.
"גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי תְּהִי נַעֲלָמָה גַּם־אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעֹוז מֵאֹויֵב׃" (נחום ג 11)
משיחיים (איפה אתם? אה – ) מקלט מאויביך.
"כָּל־מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם־בִּכּוּרִים אִם־יִנֹּועוּ וְנָפְלוּ עַל־פִּי אֹוכֵל׃" (נחום ג 12)
לכן הגעתי לזה – ביכורי תאנים בשירי.
אני מאמינה שאני כותבת בהשראה עליונה משמיים. מה תעשו לי?
אז זה אומר "קורי עכביש" כמו שאמר נסראללה זצ"ל. וגם אני חושבת כך. היה מחדל – ולא חקרו❗
"הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתֹוחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך׃" (נחום ג 13)
חיילים כוסיות, לא גברים אמיתיים.
יש אישה גבר, כמו חגי, ויש גברים נשים, כמוכם. זו דעתי המלומדת.
טיפ: "מי שבא גיבור לא יכול להגן עליי" – ש.המבר. לא מספיק להיות בריונים ולהסתער בראבאק, צריך להיות גם צודקים וחכמים ונדיבים. זו לפחות די דעתי אבל מה אני יודעת路
"מֵי מָצֹור שַׁאֲבִי־לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן׃" (נחום ג 14)
ושאבתם מים בששון, כתוב, לא ביגון, לא דב ביגון – אמר חגי, המעיין.
"שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה׃" (נחום ג 15)
פגעים ונגעים.
ילק, ארבה – אותו הדבר במילים שונות, כפי שכותב רד"ק לרוב. שלא כמלבי"ם פנים.
"הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכֹּוכְבֵי הַשָּׁמָיִם יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף׃" (נחום ג 16)
רוכל, רכילות, מרגלים – כל זה לא טוב.
לא תלך רכיל בעמך. פירוש רש"י.
"מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגֹוב גֹּבָי הַחֹונִים בַּגְּדֵרֹות בְּיֹום קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנֹודַד וְלֹא־נֹודַע מְקֹומֹו אַיָּם׃" (נחום ג 17)
ארבה, גובי – היינו הך.
מנזר נטופה…
"נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל־הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ׃" (נחום ג 18)
שו??
"אֵין־כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד׃" (נחום ג 19)
יעני – אכלת אותה.
משיחיים –
אין מַרפא למַפָּלָה שלך, המכה קשה. כל מי שישמע עליך ימחא כף, כי מי לא סבל תמיד מרשעותך?
זה ככה בכללי.©️❤️
מחשבות לעצמי 