סיכומי זרובהל – יסודות הבניין

סיכומי זרובהל
בספרו "יסודות הבניין" שכתב הנביא חגי השני בשאנז אליזה בפריז, כיד ה' הטובה עליו, והוציאו לאור בהוצאת "נשיא" ברמת גן, מכספי הירושה של סבו האהוב צבי, אסף חגי את כל הפסוקים המדברים על "צלם" בתנ"ך והתייחס אליהם.
אביא מעט מדבריו.
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־ה͏ָאָדָם בְּצַלְמֹו בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתֹו זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃" (בראשית א 27)
כאן הכלל הבסיסי ביותר – כל בן אדם הוא בן אדם, כלומר בנו של האדם הראשון, ש"כולם היו בניו", וכאן גם רעיון הזוגיות השוויונית, שחגי חושב לייסד, וכן גם כל שאלת המגדר.
"שֹׁפֵךְ דַּם ה͏ָאָדָם בּ͏ָאָדָם דָּמֹו יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃" (בראשית ט 6)
זה האיסור הקדום – לא תרצח, שמשה לא המציא אותו, כפי שטוען מידב בצדק רב.
"זֶה סֵפֶר תֹּולְדֹת אָדָם בְּיֹום בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתֹו׃" (בראשית ה 1)
מכאן דרשת בן עזאי שחלק על רבי עקיבא וטען שהבריאה בצלם היא כלל חשוב יותר מ"ואהבת לרעך כמוך" וכך סבור גם חגי, ויש יסוד לכך בכתוב. וכאן גם עניין הדמות וההידמות, ובהמשך – אף (!) ההולדה – של שת, תשתית העולם אחרי הבל וקין. והעניין ארוך.
"אַךְ בַּיהוה אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוה אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃" (במדבר יד 9)
חגי דורש – צלם מלשון צל. ובתורת המוסר – "יש צללי אדם בינינו" כתב.
"אַךְ־בְּצֶלֶם  יִתְהַלֶּךְ־אִישׁ אַךְ־הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא־יֵדַע מִי־אֹסְפָם׃" (תהלים לט 7)
כאן טעה חגי ופירש צלם במובן הראשון – ולא היא! אלא כפי שמפרשים המפרשים המסורתיים – מלשון צלמות, כלומר – חשכה. ולפעמים נופלות טעויות.
"וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי (עפליכם) טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת־הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבֹוד אוּלַי יָקֵל אֶת־יָדֹו מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם׃" (שמואל א ו 5)
כאן יש לחגי הגות או מוזרה או מעניינת, תחליטו לבד. על כל פנים העיקר הוא שהמילה "צלם" היא גם שלילית, כלומר – צלם אלילי, ויש כאן דבר והיפוכו באותה מילה, דבר שכתב עליו פרויד, כפי ששמע חגי מאוחר יותר מד"ר אורנה ליברמן, היושבת בצרפת.
ועל שאר הדברים אפשר לקרוא ב"ספרו" (חגי טוען כי לכל סופר יש ספר מרכזי אחד בעצם – וזה ספרו, מיד ה' – כפי שכתב בפתיחתו).