מסעות זרובהל הנועז

מסעות זרובהל הנועז/ חוויות
הלכתי במר רוחי ויד ה' עליי חזקה (בריבוע) ודמעות דלגו על לחיי על כל אשר חוויתי ובושרתי, קניתי שתי חפיסות סיגריות וישבתי בגן העצמאות משומם. לבסוף עברה שם נערה יפה, אך אני חשבתי שזונה היא ואמרתי בלבבי – איכה נהייתה לזונה קריה נאמנה, מלאתי צדק ילין בה ועתה מרצחים. קמתי משם, אפוא, בזעם ובסערת נפש (!) קטנה, כי כמה יכול לסעור ים? ומול ארומה ראיתי גרפיטי עם הכתובת "הרש לנצח", שהייתה כאותה כתובת שקרא דניאל לפני מלך אחד שאיני זוכר כרגע את שמו – וצילמתי אותה. אני איני צלם דגול כמו אנני ליבוביץ הדגולה, למשל, אך אני אוהב לצלם במרחב, ואף (!) חושב שתמונותיי מעניינות ומשמעותיות. מנוף גדול הזדקר לשמיים כזיגורט בגן סאקר, אך אני הייתי מעדיף להציג את תמונותיי בתערוכת "מנופים" שיש (?) כל שנה בעיר. שתהיה לי איזושהי הזדמנות להציג את יצירותיי, וכן לידידתי נועה, שגם מצלמת, ולרבים אחרים. אחר כך צילמתי עוד תמונה עם מילים על הטבח הנורא ההוא, שטרם חובשו פצעיו כראוי וטרם נמצאה לנו נחמה לו.
היום הוא תשעה באב, ולגמרי שכחתי מכך, אך כשראיתי שכל החנויות סגורות – מייד הבנתי זאת. למזלי, חנות המאפים "מאפה יהודה" שמתחת לביתי נשארה פתוחה, בערך, וכך קניתי לעצמי בגט וקרואסון. אני עתה מפרש זאת כך:
בגט הוא בא גט, וזה בחינת סור מרע.
וקרואסון כבר פירשתי מלשון אהבה.
ואני פונה אם כן לדרך האהבה.
גם החלפתי כמה מילים עם המוכרת.
"מזמן לא הייתי כאן. עברתי המון חוויות".
אלא שאז הרהרתי בדבר שבעצם איני עושה דבר, רק יושב על הכורסה או על ספת שפינוזה שלי ומביט במסך האייפון השבור כמוני מושונוב. על כן הוספתי, כדי לדייק –
"אני מתכוון למחשבות, דברים שברוח".
ועליתי לביתי.
ואז הבנתי פתאום שכל דבריי עמוקים הם ממש, ברוח הקודש כמעט אפשר לומר. כי אלו הן שתי שיטות בציונות. האחת – הציונות הרוחנית מבית אחד העם וביאליק, שעימה אני מזדהה, וסימנה – מחשבות. והשנייה היא שיטת גורדון, שסימנה – חוויות.
ועתה אפרט מעט.
מחשבות – אלה היו חוברות מדעיות בעריכת צבי ינאי שהביא לי אבי בנעוריי, שגמעתי אותן מכריכה לכריכה, ועל כך תמיד אהיה אסיר תודה לאבי. אני משווה זאת לספרים שקיבל איינשטיין הצעיר מסטודנט אחד בשם תלמוד. כך קראתי בביוגרפיה עליו מאת וולטר אייזקסון, ששאלתי מאחי אסף, וריתקה אותי, ועל כך עליי להודות לו.
וחוויות – זה חידוש לשון של גורדון עצמו. ואני איני מתנגד לו, אף (!) כי מעולם לא התעמקתי בהגותו. ונזכרתי רק שעל שמו קרויה בריכת גורדון בתל אביב ובזמנו בן גביר וחבריו הגזענים הביאו לשם עובדים זרים מדרום העיר ויצרו מהומה. אני לא תומך במעשים כאלה, מחד, ומאידך – בגלל הגינותי המופרזת (תעיד על כך ידידתי גאולה ז"ל) אני מבין גם את ה'פואנטה' שניסו להעביר בפעולה הזאת. הרשו נא לי לא להתייחס לכך, כי אין זו עירי.
עתה אפנה לאכילת הקרואסון שלו כה ציפיתי, ואקשיב לשיר שראיתי בטוויטר – ציון ועריה מאת רונה קינן המעולה, שאני אוהב.❤️

‏הודעות –
הנביא חגי הראשון מבקש להזכיר שיש לו זכויות יוצרים על הביטוי "שימו לב", והעביר אותן לנביא חגי השני.
ויוסף מבקש להזכיר שיש לו זכויות יוצרים על הביטוי "הוא שאמרתי" והעביר אותן ליוסף השני, הוא חגי.

– באישור ישוע, הזית השני.
זרובהל.