מדרש זרובהל – הלל ושמאי

מדרש זרובהל
בכל דבר יש דעות לכאן ולכאן ומחכמינו למדנו כיצד יש לנהל ויכוח – בכבוד. והמודל המרכזי לזה היא מחלוקת בית הלל ובית שמאי.
בפרקי אבות נאמר –

כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם,
סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם;וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם?זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי;וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

וזה עיקר.
ואני מוסיף מוויקיפדיה –

שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותינו, והללו אומרים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים – מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן

שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי; אמר לו "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה, כשאני עומד על רגל אחת". דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל – גייריה; אמר לו, "דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא; זיל גמור.

כל עם ישראל כל השנים ביכר את גישת בית הלל הנוחה והנעימה יותר, ואני גם תומך בגישה הזו.

תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו

כאן שמעתי פעם דרשה יפה מאוד שהפעימתני, כי הייתה דומה לדרשותיי שלי, אך אשמור אותה לעצמי הפעם.

כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו. מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.

כאן מוסר השכל גדול על מתי שקר מותר ומתי לא. כדי לא לפגוע ברגשות – מותר, זה שקר לבן. אך בדרך כלל – אסור, ובטח שלא בדברים החשובים. כנאמר בספרם "אל תשקרו באמת", כלומר במה שהוא חשוב (ע"פ חגי).

ועוד מדרש שנשמט מוויקיפדיה משום מה –
אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי.

שמעתי רעיון יפה מחגי. הוא אומר ששמאי הוא מלשון שמאות וחשבונאות, שזה דבר חשוב לכל הדעות אך אינו מאפשר חיוּת רבה, ואילו הלל הוא מלשון להלל, וזה דבר שמח יותר ולכן עדיף, וכן זו המילה בתהילים שהפכה למילה העברית הפופולרית ביותר בעולם, לצד "אמן" – "הללויה". כנאמר למשל –
"הַלְלוּיָהּ הֹודוּ לַיהוה כִּי־טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃" (תהלים קו 1).
עד כאן.