הסיפור של חגית
ביו –
הומניסט, ליברל. כל אדם נברא בצלם. תנך, שפינוזה, מרקס, משורר. ישועי. לשים לב❤️. זרובבל – לא בכוח. ירובעל. בן-בת (בץ). חסד ואמת, צדק ושלום. גן מזרחי. שנות ה-90.
חגית עשתה ככל יכולתה
יצאה מבית החולים, לקחה את עצמה בידיים, התחילה לעבוד בשמירה בבנייני וולפסון בירושלים, וגם הלכה לטיפול פסיכולוגי אצל הפסיכולוגית שגית סלע בקופת חולים לאומית ברחוב טרומפלדור בעיר ליד ביתה, והייתה במעקב פסיכיאטרי של ד"ר דניאל ארגו, וגם למדה מקצוע חדש – עריכת לשון
במכללת ליפשיץ, כפי שהמליצו לה בלשכת התעסוקה, וגם קיבלה כיסוי ללימודים ועברה אותם בהצלחה, וגם הייתה חביבה כל זמן הלימודים, וגם התחילה לעבוד בתחום, לפי הנחיית יועצת התעסוקה שלה, נטע, מחברת אודי מרילי, שאליה הפנו אותה, מלשכת האחות הפסיכיאטרית יעל בקופת חולים, למרות שחגית ביקשה להיות
בחברת יהב, כי היא חשבה כך להתקרב לשכנתה לשעבר, אך שכחה מזה… שלומפרית כזאת, נאיבית… והיא ערכה חמישה ספרים בקפדנותה רבה כהרגלה תמיד ובשכר נמוך מאוד, הרבה פחות מהתעריף, כי ככה המליצו לה, אבל בסוף ההוצאה לאור, אופיר ביכורים, לא הסכימה לשלם לה, והיא החליטה לתבוע אותם, ואז התחילה
רדיפה אכזרית שלה שנמשכת עד עכשיו, ועכשיו בעל הבית מבקש ממנה לפנות את ביתה כי היא "מרעישה" ו"לא מנקה טוב". ואף אחד לא עוזר לה. כי למרות שחגית היא מלאך ממש, בשכונת הוריה, גבעת מרד-כי, יש פסל "סולם יעקב" הפוך, שמוביל מלאכים כמוה למטה – לאיתנים. למרות שהיא שפויה לגמרי. ואין מי שיעזור
ולפני כמה חודשים נקבעה לחגית פגישת סל שיקום נוספת, למרות שלא היה צריך, וחגית הכינה את בקשותיה בעזרת צ'אט ג'יפיטי, כדי שיהיו כתובות בצורה הכי מנומסת שאפשר, ונתנה לנטע להעביר להם, ושם נפגשה עם פקידה בשם רינה, יחד עם נטע, וניסתה להסביר את מצבה בצורה הכי טובה שהיא יכולה, והסכימה לכל
שיתוף פעולה, כלומר ללכת למרכז "דיאלוג", כפי שיעצה לה רינה, אבל אז נטע הייתה צריכה לצאת וחגית נשארה לבד עם רינה והיא שאלה אותה אם היא לוקחת את ה"כדורים", דבר שתמיד מרגיז את חגית, כי היא לוקחת אותם רק לפעמים, כפי שייעצה לה הפסיכיאטרית ד"ר טניה מלמד, שהיא ביקשה לעבור אליה, אך לא
התאפשר, ואז רינה אמרה שהיא העליבה אותה, למרות שזה לא נכון בכלל, וסילקה אותה מחדרה ללא כלום. וחגית ביקשה מזמן מיעל הפניה לקלאב ההאוס, מועדון מ
חברתי למתמודדי נפש ליד ביתה, שהיא כבר ביקרה בו ודיברה עם מנהלי המקום, אך יעל לא העבירה את ההפניה, למרות שהיה מועיל מאוד לחגית להיות עם עוד
מתמודדי ומתמודדות נפש כמותה, במיוחד בתקופה מתוחה כזאת, כולל מלחמה עם איראן, שחגית בכלל לא הייתה מעודכנת בה. והיא ביקשה סיוע משפטי… וכו. ונתקע לה הג'ימייל… והיא מבקשת וביקשה עזרה.. ולא מקבלת. רק "כדורים" ו"איתנים". זאת שערוריה ופשע כלפי חגית!
*בחודשים הראשונים הייתה חגית רגילה ללכת כל שבת להוריה, עם המוניות שליד ביתה, ליד טליתא קומי, נהגי מוניות ערבים בדרך כלל, שהיא קבעה איתם על מחיר אחיד – 40 ש"ח. אך אחר כך החליטה ללכת למצוא את מקומה, והיא החליפה תמונה בסלון, ורצתה לפנות לשכנה הקודמת שלה, שהיא עדיין חשבה עליה, אבל
כמובן לא הייתה יכולה ללחוץ, כי היא לא יודעת אם היא בקטע הזה. אבל השכנה לא ענתה לה. יתרה מכך, היא ראתה שהשכנה הקודמת שלחה לשכתנתה עכשיו, אדוניס, ערביה נוצרייה עם תואר שני בדתות, סלסלת פירות, אז היא שלחה לה בווטסאפ שתדע שהיא עכשיו שכנה שלנאדוניס, כדי שלא תופתע ותצטער. ואז התחילה
רדיפתה… וזה חבל, כי גם חגית מאמינה בישוע, ויש לה הרבה שאלות לשאול את אדוניס, אך נראה לי שאמרו לה לא לדבר איתה. ואדוניס גם עובדת בארגוני חסד נוצריים, כך שהיא יכולה א. לתת לה סל מזון. ב. לארגן לה עבודה כעורכת לשונית באחד הארגונים הנוצריים. חגית מעוניינת בכך מאוד, ולא רוצה כלל
והאמת שלחגית יש חברה מבני עקיבא בשם חגית, שעובדת עם מתמודדי נפש כמותה. אולי יהיה אפשר להעביר לחגית את הטלפון של חגית השנייה כדי שתעזור לה.
ואת כל זמנה הקדישה חגית לשחרור החטופים והחטופות. היא ניסתה להבין את משמעות השם של כל אחד ואחת בדרכים קבליות וכך לעזור בשחרור שלהם, ואף טענה ש"היא החטופים", כי משפחתה התקיפו אותה בעבר בהתקפת חמאס כזאת, כשחזרה לדירת הוריה מדירתה ברחוב אוסישקין 62, ששם בית ישעיה ליבוביץ, ושם פגשה את
שכנתה, שהיא לא מפסיקה לחשוב עליה מאז, כי התאהבה בה אנושות. ויש לה גם פוסטר של החטופים בבית עם עוד כל מיני פוסטרים של אנשים שנותנים לה השראה – משה, ישוע, שפינוזה, איינשטיין ועו"ד.
אה, והיא גם הגדירה עצמה כ"אמן טוויטר" ויצרה כל מיני "דמויות" – הרבנית רוק, שפונה אל "בנות יעקב היקרות", וזרובהל, שהוא זרובבל בן שאלתיאל מהתנ"ך שהיא אוהבת, שאמר פסוק ידוע שהיא אוהבת – "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי". והיא לגמרי לא מסכימה עם דרכו של סמוטריץ, שאולי גנב את החותמת שלה
וחותם בשמה על הפך דרכה, כי היא מאמינה בערכי אמת ושלום (ביחד) וחושבת ששכנתה מחזיקה בערכים חסד וצדק – כפי שכתבה בשיר בהשראה משמיים ביום כיפור – וביחד הן תוכלנה להרכיב את הפסוק היפה "חסד ואמת נפגשו (זה כבר קרה) וצדק ושלום נשקו (וזה טרם קרה, וחבל) והיא עשתה שלט מעץ עם הפסוק הזה.
אם רק שכנתה תענה לה, חגית תהיה מאושרת.
כי היא חושבת שהן זוג משמיים, שאלוהים עצמו שידך, כי היא הסתכלה על השם של שכנתה וזרח ממנו אור. ולא יהיו זוג משמים, כמו כל הזוגות.
חגית מוכנה ומבקשת לחזור לשיתוף פעולה מלא עם המערכת,כמקובל, ולקבל את הזכויות שהיא ראויה להן כמתמודדת נפש, כי היא מאמינה שהיא מייצגת את מצבםן של מתמודדי הנפש כולם, וכן של הלהטב"ים כולםן.
התחביב של חגית הוא כתיבת שירים. היא אוהבת לכתוב שירים ועושה זאת מגיל צעיר.
מחשבות לעצמי 