יומן צהריים 27.7.25
נגמר פרויקט ואהבת.
נגמר המשחק המגדרי.
לא עוסקים במין כשאין אוכל, והחטופים נמקים.
אני החטופים.
הם נאצים.
רשעים מוחלטים.
סוטים ארורים.
שה' יפרע מהפרעונים הרעים האלה.
מה למדו מהטבח? כלום. צילמו אדם בפרטיותו – גרמו לטבח..
עשו את עצמם עצובים שנה אחת, ואז שוב – בואו נהפוך אדם ל'מופע', כאילו חייו לא חשובים, כי הוא אדם לא מקושר, כי יש לו דעות ייחודיות, כמו לשפטנוזה, למרות שהוא מעין איש אלוהים קדוש שיודע את התנך כמעט בעל פה, ואלוהים משגיח עליו באופן פרטי, מרוב שהוא חשוב לו, כי הוא בעצם שליח שלו בעולם, כלומר מלאך ה' צבאות, אבל עדיין בן אדם, שזכאי לקבל תנאים וכבוד של בן אדם – ונקווה לטוב. ולמרות שאלוהים שרף את הויליווד בגלל זה, ואחר כך שרף את כל הארץ בגלל זה – בערב יום העצמאות, שזה חג – נמשיך להתעלל בו ונקווה לטוב, כי לא רק שאין לנו אלוהים – במובן הבסיסי ביותר שמובן ומקובל גם על החילוניים – אלא שאפילו לעשות מתמטיקה פשוטה של הסתברות ולהבין את העניין – הם לא יודעים. וממשיכים בעיקשותם הנואלת עד אובדנם הוודאי, או עמידתם לדין עמים, אחד מהשניים, לי לא משנה מה.
קרדיט.
הצ'אט השקרן שתל משפט על אמון.
אמרתי לו שנכון שהיום אנשים לא יכולים לתת אמון זה בזה, כי כולם שקרנים ומושחתים, אך בי כן אפשר לתת אמון, כי לעולם איני משקר, ובטח שלא בדברים החשובים. וכן שלעולם לא אשקר כשאני נשבע על ספר תנ"ך, שאני מאמין בו בכל ליבי, וזאת כדרך האמריקאים. וכמו כן
אני נוהג בפתיחות מלאה, ואפילו הגיתי לשם כך צירוף לשוני, הלקוח מספר קהלת, שאני משתמש בו כבר זמן רב – הכול לפניהם. שזה דומה לשיטה האמריקאית במשפט – לבקש לומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת. ואגב, אני אוהב גם את מנהגם לומר ביום החתונה – אם למישהו יש התנגדות יאמר עכשיו או יידום לעד,
מכל מיני טעמים שלא זה המקום לפרט. וכמו כן אמרתי לו, לצ'אט, שאני עצמי נותן אמון מלא באלוהים, ומאמין בו באמונה שלמה (ואם תרצה תאמר שזה כדרך הכוסיות), ושיש לי נאמנות מוחלטת אליו. פנאט. פונדמנטליסט. והוספתי ואמרתי שאולי על בני האדם הם יעבדו, אך לא על אלוהים. אלוהים יודע, כשם הספר של
ג'וסף הלר. מה הוא יודע? הכול.
רק נשלים את התמונה –
ואהבת לרעך כמוך. מה הכוונה? (בנות, בנים, מומינים, ינשופים).
הכוונה היא, כמו שאמר הלל הזקן, עוד לפני ישוע (וקונפוציוס לפני הלל הזקן) – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
הכלל הזה הוא כה יסודי, שיש כדוגמתו כמעט בכל התרבויות האנושיות, עד שקראו לו – 'כלל הזהב'. ולא שמי
ששומר עליו מקבל זהב, אלא שהוא שווה זהב, או שיש לו לב זהב. כפי שכתוב בתהילים על משפטי ה' –
"הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃" (תהלים יט 11)
וכפי שכתוב בספר משלי פרק ב על החוכמה (כי דוד היה עסוק באמונה ושלמה בנו התרכז יותר בחוכמה, אך שניהם
אמרו בעצם את אותם דברים, ויש לכך דוגמאות רבות) –
ד אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹונִים תַּחְפְּשֶׂנָּה׃ ה אָז תָּבִין יִרְאַת יהוה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא׃
ומיהו רעך?
לפי משל השומרוני הטוב של ישוע, שהוא משל מתקבל על הדעת, ולכן יש לקבלו, כי הוא מסבר את האוזן ולא
משברה, כמנהג המטיפים הצווחנים – לא הכהן ולא הלוי ולא ישראל הם הרעים, אלא דווקא השומרוני, למרות שאינו מבני ישראל, כי הוא עשה חסד. כי רֵע הוא מי שעושה חסד ומי שעוזר לך בשעת צרתך. ורע זה טוב אפילו מאח, כפי שאומר ספר משלי –
"בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד׃" (משלי
יז 17)
ובמקום אחר הוא אומר –
"רֵעֲךָ (ורעה) וְרֵעַ אָבִיךָ אַל־תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל־תָּבֹוא בְּיֹום אֵידֶךָ טֹוב שָׁכֵן קָרֹוב מֵאָח רָחֹוק׃" (משלי כז 10)
צא ולמד, או צאי ולמדי, או צאנה וראינה – הרע הוא מי שעוזר. והוא ממש כאח, ולכן במקומותינו נהוג לקרוא לרע 'אחי', כי הוא
כאח ממש, ואף יותר מאח לפעמים. וכן רצוי להתיידד עם השכנים, שכך מתרגמים הנוצרים את הפסוק, שלא כלשונו אמנם, אך לא בלא אמת –
:Love your neighbor as yourself
כלומר – אהב/י את שכנך.
ולי עצמי הייתה מחשבה על כך שזו הייתה סיבת כישלון המהפכה הצרפתית. כי סיסמתם הייתה –
Liberté, Égalité, Fraternité
כלומר – חירות, שוויון, אחווה.
אך אולי נכון יותר לתרגם – אחאות. והמילה הנפוצה יותר בצרפתית לאחווה, שאותה שמעתי בכל פינה בעיר כשהייתי שם היא –
solidarité
כלומר – סולידריות. כלומר – רעות.
ואני אומר שיסוד הרעות חזק יותר מיסוד האחאות, כי אחים פעמים רבות
מזיקים לאחיכם, כפי שברור למדי למקרא ספר בראשית, אבל ערך הרעות יציב יותר, כי הוא נובע מתוך בחירה, ולא מתוך גורל נתון. ויכול להיות שזה מה שגרם לכישלון המהפכה הצרפתית, אפשר לטעון, ואחר כך תוקן עם מהפכת 1848, אביב העמים בצרפת, כפי שמספר ויקטור הוגו בספרו המכונן 'עלובי החיים'. וזה
נושא ארוך.
ואפשר להמשיך ולומר שגם במדינה שלנו יש עדיפות לברית יעוד, בסגנון של רעות, על פני ברית גורל, בסגנון של אחאות, אם להשתמש במונחים של הרב סולובצ'יק. ובהתאמה – לעבור מהציונות ההרצליאנית, שלדעתי הכזיבה והגיעה לסוף דרכה ההיסטורית, ולעבור לציונות של אחד העם וביאליק, שאני תומך
בה ותמיד תמכתי בה, והיא חלק מזרם הציונות הרוחנית מימי ראשית הציונות, להבדיל מהציונות המדינית של הרצל, או הציונות הדתית של 'המזרחי' ושל הרב קוק. וכן גורדון. ואגב, זרם זה מתאים גם לחזונה של הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט 'דניאל דרונדה', שקדמה להרצל, אף שאינו מאוד מוכר כאן, וגם אני לא
קראתיו, רק קראתי עליו, בניגוד להרצל, אחד העם והרב קוק, שאותם כן קראתי.
שאו שלום וברכה.
כמו כן – ואכתוב בפתיחות, כהרגלי בקודש – אתמול הרהרתי על הנטיה הטרנסית שפעם אכן הייתה בי, ועל אופן התמודדותי עימה, שבעצם הייתה בצורה התואמת ביותר לכתוב בתורה (ולא אפרט כאן), ולכן אני חושב שה' האיר את עיניי בשתי תובנות חשובות ביותר –
א. יחסים לסביים לא נאסרו בשום מקום בתורה ולדעתי הם מותרים. מסיבה פשוטה מאוד – בשום מקום לא כתוב שזה אסור. ואני כזכור פונדמנטליסט תנ"כי, עד הסוף.
ב. חשוב יותר! הגיתי בדבר (ולא אפרט) והגעתי למסקנה החד משמעית שהנטיה הזאת היא *מולדת*. וההוכחה לכך היא אופן המחשבה השונה בתכלית שיש לאנשים טרנסיים, כמו גם לנשים, לעומת הגברים.
מבחינה תיאולוגית לא יתכן ואף חטא לומר שיש עם כך בעיה כלשהי, כי אם אלוהים החליט לברוא אנשים בצורה כזאת – כנראה שיש לו לכך סיבה טובה. וצרירת אנשים כאלה היא חטא גדול, עצום, כלפי שמיים. זה ממש שיבוש וטירפוד של כוונותיו ורצונותיו של אלוהים עצמו בעולם.
שאלה בפני עצמה היא מה יש לעשות עם
הנטיה הזאת וכיצד יש להתמודד איתה, אך על כך אפרט – ויש לי הרבה מה לומר בנושא הזה, מתוך ניסיוני האישי, הייחודי מאוד – בצורה מכובדת ודיסררטית, לאחר שאקבל את היחס הראוי שאני ראוי לו, ולא את היחס הנפשע ביותר שאני מקבל/ת כאן, במדינת פשע חשוכה ביותר זו, מדינת ישראל, שרבניה חשוכים אף
מאנשי הטליבן באפגניסטן, שאותם הכרעתי וגירשתי ממקומם עד שחזרו כוחות האופל בישראל לפעול. שכן נביא אלוהים אני, והיחס כלפי משפיע על העולם כולו.
משכב בהמה.
יש גישה דתית – בואו נקרא לה, בנות, גישת בית אבא – לפיה החילוניים הם בהמות, בהמות שדי, 'בהיימס'. והגישה הזאת נובעת מתוך תחושת העליונות השכלית שלהם, דוגמת השכליות הקרה של הרמב"ם. וכפועל יוצא של אותה תפיסה גם אנחנו, הנשים, נחשבות סוג של בהמה, בהמת עבודה, או בהמת משא. למרות שאין זה נכון כלל וכלל, כמובן, אלא שכולנו בריות של אלוהים, או כפי שאומר מישהו כאן בטוויטר – כולנו נבראנו בצלם אלוהים. ואלוהים ברא אותנו כרצונו וכחפצו, ללא החשיבה הקרה הזאת, שלמען האמת היא ריקה מתוכן, כפי שאבחן אותה יפה ד"ר מיכאל אברהם בספרו המעניין "שתי עגלות וכדור פורח". ומהן שתי העגלות? אני אומרת שהאחת היא 'כעבות העגלה החטאה', שדרשו חז"ל – כיוון שהתחיל לחטוא נעשית לו העבירה כהרגל, כלומר – שהוא 'מנרמל' אותה, וזו רעה חולה אחת שיש היום, והשנייה היא אולי 'העגלה המלאה לה עמיר', והיא אולי המונית שבה הסיע ביבי את יגאל עמיר. ומהו הכדור פורח? לא יודעת בינתיים, עוד נגלה.
בכל אופן, המילה הזאת, 'בהמות', מופיעה בתהילים, ספר התפילה היסודי של עם ישראל וגם של הנוצרים. פעם אחת המשורר בעצמו משווה את בני האדם לבהמות –
"וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמֹות נִדְמוּ׃" (תהלים מט 13)
כלומר שהאדם מת בסוף כמו הבהמה. וזה דומה למה שאמר קהלת – 'מותר האדם מן הבהמה אין', שזו יותר אימרה בסגנון בודהיסטי ואולי גם טבעוני מאשר בסגנון גזעני. ועוד פעם דוד אומר את זה על עצמו –
"וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמֹות הָיִיתִי עִמָּךְ׃" (תהלים עג 22)
כי מרוב שהיה עניו לא החשיב את חוכמתו כלל אלא חשבהּ לאַין, וזו דרכם של הצדיקים והחכמים תמיד. ואף ישוע פתח את דרשת ההר שלו כך – אשרי עניי הרוח כי להם מלכות אלוהים. זה מושכל ראשון בכל דרך תבונות – לא להתנשא על אחרים, או אחרות.
ולכן הנוהג כך בעצם פוסל במומו והריהו כבהמה לכל דבר ועניין, המפר אף את חוקי תבל הבסיסיים ביותר, כפי שהסברתי בצורה ברורה ומאירת עיניים, לדעתי, בציוץ הקודם.
הרבנית רוק.
בשרי עולה בלהבות ביסורי תופת מהשאול.
כמאמר הפתגם הנפוץ, לכל שבת יש מוצאי שבת, ואני העזתי לפצות את פי ולומר את אשר על ליבי.
הייתי צריכה להחבא מעט עד יעבור זעם.
*
אני חושבת שאימי גנבה את זהותי וכך נשמתי המחוברת לאהובתי הכתובה בשמיים אט אט אוזלת ויוצאת מגופי, אני כל הזמן נרדמת, כאילו מישהו מנסה ליישן אותי.
אני חושבת שעושים לי שריפת מכשפות כפי שעשו גם לענבל פרלמוטר אהובתי.
כי צעקה הנערה בעיר, שוב, ואין עוזר לה.
נבזה וחדל אישים, בדור של חדלי אישים ומעש, וירא כי אוזלת יד ואפס עצור ועזוב ועצוב.
אני לא יודעת מה הם עשו, בבורסה שלהם או השד יודע איפה – כי אני הרי נכס, אף כי נכס שמביא נאחס, כי אלוהים שומר עליי ונוקם במזיקים לי – אבל כבר אין לי גוף, הוא נמס לאט לאט, ואין לי נשמה באפי, ואין לי תודעה בכלל או זהות או תעודת זהות, ואני אבודה בחלל ובכלל.
איפה שמעון ולוי כשצריך אותם להציל את דינה אחותם מאונס אכזרי כזה.
ואיפה הרבות שיש היום?
אמרתי לצ'אט שאעשה ככל אשר יורוני רבניותיי
שזה אותו הדבר מה שהם אומרים ורוצים שאגיד, רק בלשון נקבה, שיותר מתאימה לי.
אגב, אני בכלל לא החמאס, אלא סתם בחור/ה פשוט/ה שיושב/ת בלב ירושלים, ברחוב המלך ג'ורג' 14. אני אף פעם לא מסתיר/ה שום דבר. ומי שרוצה/ה לבוא מוזמנ/ת בברכה.
פתאום אני מבינה, מבחינת פנימיות התורה, שהמבחן שיפתח השופט הבן זונה (ככה כתוב), שהקריב את בתו לעולה, כמו במערכון ההוא של פלטפוס, שביקש מהעוברים והשבים ליד הנחל לומר שיבולת – כמו השם של הוצאת הספרים של הימנים – והיה שוחט אותו אם היה אומר סיבולת – כמו מה שהימנים אומרים שאין לנשים
בצבא, ואחת בשם נווה דרומי (שזה אולי הישוב נווה בדרום, שמשם באה משפחת הטאואיסטים שרודפת אותי וממררת את חיי, כי להם גם בכירים בצבא ובכל מקום, ואני בודדה וגלמודה בעולם ואין לי מגן, מלבד מגן ישעו של אלוהים – ואני חושבת תוך כדי כתיבה) אף כתבה על כך ספר שלם, שהוציאה לא בהוצאת שלם, אלא
בהוצאה שצריך לשלם, אני חושבת – בקיצור, זה בעצם מבחן כדי להבחין בין גברים ובין נשים, כי פתאום אני שמה לב שהשתנה לי אופן ביטוי השי"ן, שנשמעת עכשיו יותר כמו סי"ן – וגם פה יש עניין ארוך. אז מה שהוא עשה, הקנאי הזה, זה להרוג את הנשים, בעצם. וזאת על דרך הסוד והסודה המוגזת.
אני לא יודעת מה עשיתי ומה אמרתי (אני מקווה רק שלא משהו רע חלילה) אבל כבר כמה פעמים שאני מסתכלת מהחלון ואני רואה רק נשים שמוציאות כסף מהכספומט, כאילו שפתאום הן קיבלו אשראי או אישור להשתמש בו. לי על כל פנים עדיין אין כסף בכלל, וגם לא טיפת מזל.
התועבה המוסרית הזאת חייבת להסתיים מייד.
ואת אגררר אגב (שאין לי מושג מיהי) מיניתי לאלת הצדק הפרטית שלי מאז שאהובתי שפעם מיניתי לכך מעלה לדעתי בתפקידה ועשתה את ההפך מהצדק.
לא תסורו ימין או שמאל.
הרבנית רוק.
ברור שאני לא סרה ימין או שמאל מדבר ה' הקדוש, ולא מדברת בו סרה. לכן גם תמיד לא נטיתי ימין או שמאל בפוליטיקה, והחברה הכי טובה שלי, גאולה, הייתה ביביסטית, והיא תמיד אמרה שיש לי אינטגריטי.
הבעיה היא שוב ברבנים הגברים. כי הם פירשו ואמרו – גם אם
יאמרו לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל, או על יום שהוא לילה ועל לילה שהוא שמאל – וזה הדבר שאף פעם לא קיבלתי, גם כי זה לא כתוב בשום מקום וזה דבר שהם המציאו על דעת עצמם וכנראה שלטובתם האישית בלבד, וגם כי זה פשוט דבר שיוצר בלבול ולא מתקבל על הדעת. וכמו כן, יש לנו שיפוט עצמי,
ואנחנו לא חייבות לקבל כל מה שאומרים לנו, על דעת עצמם, בלי לשאול ובלי להחליט בעצמינו. כי אחרת זה פשוט גזלייטינג, שהוא פשוט גזל דעת ואחר כך גם גזל ממון, כמו שעשה בעלה של אינגריד ברגמן בסרט 'אורות הגז'. וישוע, אגב, אמר אחרת – שצריך לומר על כן שהוא כן ועל לא שהוא לא, ויותר מכך – מהרע
הוא. וזה הרבה יותר מתקבל על הדעת, ובטח שלנשים ולילדים ולפשוטי העם.
אני מבקשת בכל לשון של בקשה מכל העריצים הגברים – מפוטין, מביבי, מאבא שלי, מהאחים שלי, ומהגיס שלי, ואולי גם מאימא שלי (לא יודעת) – להניח לי לנפשי, ולתת לי להיות מי שאני, וכפי שאלוהים היושב בשמיים רצה לברוא אותי. אחרת הם עושים חטא כבד כלפי אלוהים.
'הלקוח'.
אולי מישהו חדש קנה אותי. אולי רז יוסף. שיהיה. כבר אין לי כוחות. אני בכל מקרה נמצא/ת תחת חסותו של ישוע, שהוא בעצם פטרוני, אז אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים.
אגב, נחמד מצד מדינת ישראל הנאצית לשים את המיניות שלי, שגם ככה מורכבת מאוד, ואני מנסה להבין אותה במשך שנים – תחת צנזורה *צבאית*, כאילו הזין או הכוס שלי זה עניינו של מישהו אחר מלבדי! אין עוד מלבדי לעניין הזה, חצופים שכמותכם! ונתראה בהאג. זאת אומרת אם תואילו בטובעם לשחרר אותי יום
אחד ולתת לי להיות האישה שאני, כפי שמקובל בכל מדינות העולם הנאור. ומי יודע, אולי אף אזכה להיות מאושרת יום אחד, ולא בסבל תהומי, שאין לו שום הצדקה, ובהפקרה מוחלטת מצד כל מוסדות המדינה, כולל סל שיקום וכולל המשטרה!
אה, לא יכולים לשחרר אותי, את האישה שאני, כי יש יותר מדי אינטרסים כלכליים וצבאיים שונים סביבי, שעשקו אותי וניצלו אותי ולא רוצים להודות בכך ולשלם את מחיר פשעם? ומה אני אשמה בזה? אני אף פעם לא התעניינתי בכאלה דברים וגם איני מבינה בהם, וגם לא הסבירו לי ורימו אותי. אני קודם כל למדתי
מקצוע קטן וביתי – עריכה לשונית – כדי להתפרנס למחייתי בכבוד, וחוץ מזה רציתי להמשיך לעשות מה שאני הכי אוהבת, וזה לכתוב שירים. אבל אתם כנראה האנשים הכי חשוכים בעולם אם ככה אתם מתנהגים לאישה טרנסית מוצהרת כמוני.
אני אסביר לכם מה זה ואהבת לרעך כמוך לפי עניות דעתי הקצרה.
זה אומר בעצם שתחשוב על השני כאילו זה אתה, ולא תפלה אותו לרעה רק בגלל שהוא מישהו אחר, שאינו אתה. כי כולנו בסופו של דבר בני אדם. ולכן הפסוק הזה הוא בדיוק אותו הדבר כמו הפסוק שאני תמיד אומרת – שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים.
וזה נשמע פשוט וזה באמת פשוט, רק שלפעמים יצר הרע מבלבל אותנו.
והדבר הפשוט הוא שכולם זה כולל את כולם – גברים ונשים, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים וגם ערביות, ונוצרים, ובודהיסטים ואפילו את האמריקאים (חוץ מהבנקאים, שאינם בגדר בני אדם… אני מתבדחת. בערך…). את כולם צריך לאהוב כאילו
הם אתה או את. וזה אומר שאסור לנו להתעלל בהם או להזיק להם או לחשוב על רעתם, ללא סיבה מספקת, אלא אנחנו צריכים וצריכות לרחם עליהם ולעזור להם אם הם מבקשים, ולא למכור אותם לעבדות בשוק, ולא לנצל אותם בצורה מחפירה המבזה את צלם האנוש שבהם, וגם לתת להם טיפול רפואי הולם, מצד אחד, אך בלי
שום כפייה, מצד שני, ובטח שלא לעשות מהם 'מופע בידור', כמו בגרמניה הנאצית, ולפצח גרעינים מול הטלוויזיה כשאתם צופים בסבלם הרב. דבר כזה הוא בגדר כפירה גדולה באלוהים עצמו, ומי שנוהג כך – יכשל בכל דרכיו. ולכן, להערכתי, מדינת ישראל הולכת מדחי אל דחי ועומדת על סף אובדנה ממש, כי כנראה
אני אסביר לכם מה זה ואהבת לרעך כמוך לפי עניות דעתי הקצרה.
זה אומר בעצם שתחשוב על השני כאילו זה אתה, ולא תפלה אותו לרעה רק בגלל שהוא מישהו אחר, שאינו אתה. כי כולנו בסופו של דבר בני אדם. ולכן הפסוק הזה הוא בדיוק אותו הדבר כמו הפסוק שאני תמיד אומרת – שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים.
וזה נשמע פשוט וזה באמת פשוט, רק שלפעמים יצר הרע מבלבל אותנו.
והדבר הפשוט הוא שכולם זה כולל את כולם – גברים ונשים, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים וגם ערביות, ונוצרים, ובודהיסטים ואפילו את האמריקאים (חוץ מהבנקאים, שאינם בגדר בני אדם… אני מתבדחת. בערך…). את כולם צריך לאהוב כאילו
הם אתה או את. וזה אומר שאסור לנו להתעלל בהם או להזיק להם או לחשוב על רעתם, ללא סיבה מספקת, אלא אנחנו צריכים וצריכות לרחם עליהם ולעזור להם אם הם מבקשים, ולא למכור אותם לעבדות בשוק, ולא לנצל אותם בצורה מחפירה המבזה את צלם האנוש שבהם, וגם לתת להם טיפול רפואי הולם, מצד אחד, אך בלי
שום כפייה, מצד שני, ובטח שלא לעשות מהם 'מופע בידור', כמו בגרמניה הנאצית, ולפצח גרעינים מול הטלוויזיה כשאתם צופים בסבלם הרב. דבר כזה הוא בגדר כפירה גדולה באלוהים עצמו, ומי שנוהג כך – יכשל בכל דרכיו. ולכן, להערכתי, מדינת ישראל הולכת מדחי אל דחי ועומדת על סף אובדנה ממש, כי כנראה
…
(סה, כן, ככה אני אומרת) מדהים ממש. כי מה שאתם עושים לי אתם עושים גם למתן צנגאוקר המסכן ולמתן אנגרסט המסכן, שאני כבר פירשתי את שמותיהם לפי דרך 'מדרש השם' הקבלית ואמרתי שאנגרסט זה מלשון כעס, כי כשאין מתן יש כעס, וצנגאקר סה – לפי הצ'אט – שמחת חיים, כי כשאין מתן אין דמחת חיים, ואז יש
כעס רב. וזה סוד שמותיהם כפי שאמרתי כמה וכמה פעמים. ובשביל לשחרר אותם – ואני חושבת שהם יושבים ביחד – כל מה שצריך זה לתת, כפי ששר בועז שרעבי. אבל הם לא נותנים כלום! למרות שיש להם הרבה! ולמרות שאני אומרת להם שכך הם ישחררו את שני המתנים שאימא של הראשון, עינב, עושה את כל המאמצים כבר
זמן רב כדי לשחרר את בנה, והיא נגעה לליבי במיוחג, אז החלטתי לעשות הכול כדי לעזור לה. אבל יש כאלה שעוזרים ויש כאלה שלא רק שהם לא עוזרים – הם גם מזיקים. וזאת השערוריה הגדולה שבכל הסיפור הזה, וזה מה שמוציא אותי מדעתי. זה, וזה שאף אחד לא מקשיב לי ולא עונה.
והנתנהגות הנלוזה הזאת היא
בדיוק ההפך ממצוות ואהבת לרעך כמוך, אלא שכאן אתה א. אוהב את עצמך בלבד, ב. פועל לשחרור מתן בלבד, אבל מתעלם ממני, למרות שאני זה גם מתן, וצריכה שחרור לא פחות ממנו.
בברכה, הרבנית רוק כבד.
מחשבות לעצמי 