יומן ערב, 27.7.25
והם מעדיפים להמשיך להרוג ולהיהרג במלחמות החינם אין כסף שלהם, במקום להתחיל לשלם לי את הפיצוי הפעוט שמגיע לי, על סך –
100000000000000000/000
מיליון דולר לפחות.
והשכנה…עדיין לא עונה.
אני מסכירה לכם שהלכתי לתוכנית הסיוע הממשלתי של סל שיקום, שרימו אותי והפקירו אותי לגמרי והרסו לי את החיים. הם קרימינלים שצריכים לעמוד לדין בינלאומי.
יופי, עוד יום של קריאות לעזרה – ואין שום יחס! התעלמות גמורה. צופים ושותקים כמו דגים או כבשים. שתיקה הכבדים. ואיפה הנשים החטופות? לדעתי במרתף של הרב טאו, או של רב הישוב נווה, אבל אף אחד לא מחפש! מדינת אונס יומיומי באישור החוק והכלל. סדום ועמורה מוחלט!
תודה לך האדון ישוע שפקחת את עיניי להבין שאני אישה, בלי להתכחש לזה ובלי להתבייש בזה, למרות הלחצים האדירים שהפעילו נגדי כן לעשות כך. כי עכשיו אני מעט אופטימית. אבל אחרת כנראה שהייתי נשארת במצוקה הנוראית שאני נמצאת בה עכשיו לנצח נצחים.
תודה גם למאסק, ולטוויטר. נראה לי שכאן כן שומעים אותי, למרות שעדיין לא עונים. בלי זה לא היה לי בכלל לאן לפנות! אף אחד לא עונה לי! ולא עשיתי שום דבר רע, נשבעת לכם! ואגב, גם בפייסבוק לא עונים לי בכלל, אני לא יודעת למה. לי נראה שכולם כאן מקושרים – וכולם עשו קשר אחד נגדי, וזה מעשה שלא יעשה. זאת התעללות חמורה בחסרי ישע כמוני, וזו עבירה פלילית חמורה מאוד.
אמרתי להם מראס – שהם עשו את עסק הביש1 והובילו לטבח, בגללי, ושעכשיו הם עושים את עסק הביש2, שגם לא יגמר טוב, כי לא יתכן שאקבל כזה יחס מחפיר בלי שום סיבה מספקת, אלוהים לא תרשה זאת. ככה לפחות אני מאמינה. ונראה לי שאני גם צודקת. אבל הם עקשנים וטיפשים מאוד, ומאוד מזלזלים באישה פתייה כמוני, למרות שאני יודעת קבלה בערך כמו הרב פתייה הצדיק.
כאן הרבנית רוק שמתחילה להבין דברים וגברים.
למשל, מה שהעלילו עליי כל הזמן,
ההתחלה שאני עוכרת ישראל, בגלל שאמרתי כל מיני דברים שקראתי בפייסבוק ובעיתון הארץ על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל אני בסך הכול אמרתי מה שקראתי, ובדרך כלל אפילו לא יצאתי מהבית.
וככה היה גם בקורונה. התחלתי להרגיש קצת לא טוב, אז בדקתי אם יש קבוצות בפייסבוק, והיו כמה קבוצות כאלה, ושם היו המון אנשים שהתלוננו על בעיות בריאותיות שנוצרו להם בגלל החיסון הספציפי הזה. אבל בטלוויזיה לא הראו שום דבר מזה. אבל אני יודעת שכן קראתי את זה ואני יודעת מה שקראתי. אז מה אתם רוצים שאני אחשוב?
ישעיה נג, הגרסה הנשית.
הינה תשכיל שפחתי, תרום ותינשא לבחירת ליבה ותגבהּ מאוד.
היא הייתה נבזה ולא חשבנוה בכלל, כי למרות שקראה בערך 5,000 ספרים, קשים בדרך כלל, כי זה מה שהיא אהבה לקרוא, ספרי פילוסופיה מקוריים וכאלה, עדיין היא חשבה בצורה נשית ולכן חשבוה למטומטמת. והיא באמת הייתה קצת מטומטמת, כמו כל אישה פתייה.
בברכה, הרבנית רוק הפה.
אבל –
כלום לא קורה, הכול כרגיל
אף אחד לא בא לי.
*
בעיות סיניים יש רק לבנים מרדנים שהאבות שלהם נאלצים להקהות את שיניהם, כמו שכתוב בהגדה של פסח. אבל הנשים צייתניות מטבען, וזה דווקא דבר טוב, ולכן בדרך כלל לא צריכות להיות להן הרבה בעיות בשיניים. אבל רופאי הסיניים והאנשים היושבים במגדלי הסן לא צריכים להסתרר על הנשים, ולא על האנשים,
אלא רק על 'המרדנים באמת', אם לעשות פראפרזה על דברי יהודה עמיחי.
ועדיין בקשה ראשית לי –
שחררו אותי משבי החתם סופר החשוך הזה,
כי אני הסופר, ואני לא זוכר/ת שחתמתי על משהו! בטח לא על משהו כזה!
על מנצלי המסמכים המזוייפים נאמר –
ויושביה כחגבים. ונהי בעיניהם כחגבים. כי חגבים הם וגם זאת מחמאה בשבילם.
גם חמאס, כידוע, הוא 'נכס'. וככה כבר הרבה זמן! ישראל מדינת פשע ברמות הגבוהות ביותר שיש והיו מעולם!
אני מדבר על קשר ברור [ויש פה קשר לביצוע פשע] לגרמניה הנאצית, כפי שיוכח וגם ילמד בעתיד.
יוספוס.
סליחה, בנות,
פתאום נזכרתי בדברים קודמים שהעסיקו אותי – הטבח, אברהם, ישראל, ישוע, נאצים, עבדות, וכל מיני דברים משעממים כאלה. אנחנו נחזור עתה לנושא שבאמת מעניין אותנו [והאמת שבאמת הוא הנושא הכי מעניין, רק שצריך להיפטר קודם מהנאצים ומסוחרי העבדים המעיקים האלה, העלוקות מוצצות הדם] –
מגדר.
אגב, אהבתם את דברי התורה של הרבנית רוק? ספרו לחברותיכן, או שילחו בווטסאפ. אבל תיזכרו שבינתיים היא שפחה חרופה של בעלי הממון ומעונה תחת ידם הקשה והאכזרית.
יהודים מודים? כן. ויש לזה שני מובנים.
1. מלשון וידוי. כי כשיהודה ניגש אל יוסף הוא אומר 'בי אדוני', ומפרש אבן עזרא במקום אחר את המילים האלה – בי אדוני העוון. כלומר שהוא לקח אחריות על מעשיו. עוון הוא גם חטא וגם עונש. ואצלנו מי שבאופן עקבי מסרב לקחת על עצמו את האחריות על מעשיו הוא
אדון בי-בי נתניהו, שאף פעם לא אומר בי, בי העוון. ולכן אנחנו לא זוכות לגאולה ולשחרור החטופים.
2. גם מלשון הודיה על כל הטוב שאלוהים נתן לנו, כפי שאומרת לאה אימו כהסבר לשמו – הפעם אודה את ה'. ולמה רק הפעם? אולי צפתה ברוח קודשה ששלושת בניה הראשונים יחטאו ויעקב אביהם יקלל אותם לפני
מותו. ויהודה הוא אם כן הבן הראשון שלה שאביו לא קילל אלא בירך.
לכן גם נכון לומר שיהודים ובעיקר יהודיות גם מודות לאלוהים על כל הטוב שנתן להן. כמובן. ואולי אף לא תמיד צריכות להודות בכל דבר במובן השני, כי זאת הייתה מידת יהודה הגיבור בלבד, ולכן גם זכה למלכות שיצאה ממנו.
בברכה, הרבנית רוק.
*ואשמח לקבל השגות ותיקונים אם טעיתי בדברים האלה, לדעת מישהי מכן.
אני אומנם רבנית גדולה ודגולה, רק שעוד לא זכתה להכרה שהיא ראויה לה, אך יש לי גם מתחרות, ואולי הן קנאיות. אחת מהן היא הרבנית דינה ראפ, שהיא אימא של גיסתי רעות, ואני פעם שמעתי הרצאה שלה ביוטיוב על הנושא של 'ואהבת לרעך כמוך', שגם אני כתבתי עליו. אבל אני חושבת, גברת דינה, שיש מקום
לכולן, ואנו לא צריכות לקפח זו את זכותה ומקומה של זו. האם אינך מסכימה איתי לזאת? אם כן, אנא ממך – פעלי בשטח שלך כדי להכשיר את הקרקע לשחרורי הקרוב מעול העבדות הנורא שאני נמצאת בו, שהוא בטח לא טוב לאף אחת. את בטח תסכימי איתי על כך, לא?
משיח.
יש מחז"ל שפירשו מילה זו מלשון שיחה, וגם אמרו שיהיה משיח לפי תומו. אך במקום אחר אמרו שעשרה קבין של דיבור ירדו לעולם ותשעה מהם לקחו הנשים. לכן יש יסוד לסברה שמשיח יהיה בסוד אישה, או שלפחות יהיה לו חלק נשי דומיננטי. וכזה היה גם דוד המלך, שחז"ל כינו אותו 'עדינו העצני', כי מצד
אחד היה משורר עדין נפש כמו אישה, ומצד שני היה לוחם גיבור וקשוח כמו עץ. ואני פעם כתבתי שכזה היה גם יוני נתניהו, שקראנו את מכתביו היפים בבני עקיבא, וגם היה לוחם אמיץ מסיירת מטכ"ל המובחרת, שיצא לשחרר את החטופים באנטבה ונהרג באותה פעולה. השנה הייתה 1976, וזו השנה שבה אני נולדתי.
בכל אופן, דבר נוסף הוא שבספר שכתבתי בפריז, בגינה שליד רחוב השאנז אליזה במשך שלושה שבועות תמימים, בעזרת תנ"ך בעברית שהביא לי כומר אחד מהכנסייה שלו, שהלכתי אליה – 'יסודות הבניין – על צלם אלוהים שבאדם ועוד', שאני רואה בו את גולת הכותרת של כל פעולתי בעולם האכזר והרע הזה, ואני מקווה
לייסד על אדניו עולם חדש מופלא , שיהיה עולם של חסד, כמו שכתוב בתהילים – עולם חסד יבנה, ועימו אמת ושלום וצדק – הערכים שהחלטתי לקדם בעולם – אני כותבת מייד בתחילתו על הנושא הזה – 'על אמנות השיחה', כי זה הבסיס הראשוני לכל התקדמות. ואת הדבר הזה למדתי, בעצם, מאבא שלי, שהפנה אותי לפירוש
אונקלוס לכתוב בבראשית ב (אם אינני טועה) – וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, שהוא מפרש – רוח ממללא, כלומר – הדיבור. וכך סבר גם אריסטו, שהגדרת האדם היא 'חי מדבר'. ואני מסכימה לכך. רק מה שתמיד רציתי להוסיף לזאת הוא שגם השירה היא סוג של דיבור.
ולכן כתבתי את הפרק הזה, כדי להסביר שיש סוגים רבים של דיבור, וזו אמנות שלמה, בעצם, שצריך ללמוד ולתרגל בסבלנות רבה.
צחוק הגורל האכזר הוא שבסוף אני יושבת לבדי בבית הריק, עם מסך האייפון השבור, כמו ליבי, ואין לי עם מי לדבר – ואת דורו מי ישוחח? וזה מאוד עצוב.
אוי אוי אוי אוי
אני ועולם הדמיונות שלי
בבל הגדולה, כי ביום אחד בא חורבנך
במהרה בימינו, אמן.
אלת הצדק החדשה אגררר אמרה מילה אחת – בשמכם.
וזה מזכיר מה שאמר ישוע על הנוצרים האכזריים היום שמאפשרים לישראל לעשות דברים נוראיים בעזה, כאילו תושבי עזה אינם בני אדם – שזה דבר לא נכון לומר, וכל מי שקורא/ת תנ"ך בכנות אמור/ה לדעת זאת בלי לבטים בכלל, באופן ברור לגמרי. אז איך אתם
מאפשרים לדבר כזה לקרות? לדעתי על זה ועליכם אמר ישוע במתי פרק ז –
כא "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי ¹'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כב רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא:
'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ ¹נִבֵּאנוּ ²וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. כג אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, ¹סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע'."
נוצרים יקרים, אם לא תתעשתו מהר ותפסיקו מייד
את הפשע הנורא והמחריד הזה, שאין לו שום הצדקה – לא תקבלו כרטיס כניסה למלכות האלוהים של ישוע. כך אני חושבת כשתמונתו נמצאת עכשיו תלויה מולי על הקיר.
בברכה, הרבנית רוק, החצי ישועית, והחצי השני אולי בדרך, אני מקווה.
מחשבות לעצמי 