ויש גם את הפסוקים המלבבים האלה –
טז וַיֹּאמֶר יהוה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנֹות צִיֹּון וַתֵּלַכְנָה (נטוות) נְטוּיֹות גָּרֹון וּמְשַׂקְּרֹות עֵינָיִם הָלֹוךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה׃ יז וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנֹות צִיֹּון וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה
אה, וגם ההמשך חשוב –
ס יח בַּיֹּום הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים׃ יט הַנְּטִיפֹות וְהַשֵּׁירֹות וְהָרְעָלֹות׃ כ הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדֹות וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים׃ כא הַטַּבָּעֹות וְנִזְמֵי הָאָף׃ כב הַמַּחֲלָצֹות וְהַמַּעֲטָפֹות וְהַמִּטְפָּחֹות וְהָחֲרִיטִים׃ כג וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפֹות וְהָרְדִידִים׃ כד וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגֹורָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי־תַחַת יֹפִי׃
שמעת, שמעון אור, מטיף המטפחות?
ועוד –
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃" (שיר השירים ד 1)
שמעת, שמעון אור, מטיף המטפחות?
לא כשמך אתה, חושך אתה מביא.
מוכן להקריב את אחיינו בשביל חזון המטפחות המשובש שלו.
עליך נאמר בברית החדשה – המבטא שלך מגלה אותך, למי שמבין.
כן, לעם ישראל התגנבו גם זרים וחייזרים.
כאותו רב צעיר שמטיף בטיקטוק נגד ישוע. ירדתי יום אחד לקנות סיגריות וראיתי אותו, והוא נראה לי מוכר אבל לא ידעתי מאיפה. אמרתי לו – אתה מוכר לי. והוא ענה – לא. אמרתי לו – נכון, אתה זר. אמרתי ולא ידעתי מה אמרתי. אחר כך אמר לי המוכר – זה מטיף בטיקטוק נגד ישוע. עוד סוכן זר.
*
ועם כל המגבעות המגוחכות שהתחילו לחבוש נשות ישראל החרד"ליות נראה שמצליח לו בינתיים לא רע, לשמעון אור וחזונו המטופש.
ולמה להסתפק בזאת? יש גם את נשות הטליבן. ראיתי בעירנו כמה וכמה כאלה. כלומר ראיתי שקים, אבל אני מניח שבתוכם היו בני אדם. אחרת איך זזו? מ.ש.ל.
*
אשת טליבן אחת כזאת ראיתי יום אחד בלשכת התעסוקה. אני חיכיתי בתור ובינתיים קראתי איזה ספר על ויטגנשטיין, ולידי ישב צעיר חרדי. ואז עברה אשת טליבן כזאת והתבוננתי בה – והחרדי התבונן בי בזעם. מה הוא רצה ממני? אני התלבשתי אותה? אך כנראה החתול שפינוזה אשם בכל, תמיד. אחר כך הוא שאל אותי – מה אתה קורא? אמרתי לו – ויטגנשטיין, הוא פילוסוף. ומה הוא אומר? שאל. אמרתי – הרבה, אבל המשפט הכי ידוע שלו הוא – מה שאי אפשר לדבר עליו אודותיו יש לשתוק. נהגתי כהלל ולימדתי את כל התורה על רגל אחת. 'זה לא נראה לי', הוא אמר.
*
כך במגילת אסתר, בתחילה נכתב –
שק ואפר יוצע לרבים.
ודרשה מרב מיכאלי – גם לרבות.
אבל אחר הגאולה –
"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אֹורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃" (אסתר ח 16)
מחשבות לעצמי 