יצירה וחולי

יצירה וחולי.
להיות אדם יוצר, אין זה חולי. כך לדעתי.
יש כמה דרכים לגשת אל הנפש – יש דרך הפסיכולוגיה ויש דרך היצירה, ודרך היצירה עדיפה בעיניי.
את דרך הפסיכיאטריה איני מונה כאן, כי היא כלל לא פונה אל הנפש. היא פונה אל הגוף. ואמנם, כבר אמרו היוונים – נפש בריאה בגוף בריא. אך עדיין זה חלק הגוף, התשתית.
יתרונות דרך היצירה כבר ברורים היום ומשולבים בעולם הטיפול – יש טיפול במוסיקה, ביבליותרפיה ועוד.
ואמנם, יוצרים רבים היו חולים. כפי שמובא למשל בספר 'גאונות ויצירה'. הדבר פשוט, שכן אמרנו שיצירה היא דרך אחת לפנות אל הנפש, ולהערכתי – דרך המלך.
דימוי ידוע למקור היצירה הוא פצע. מתוך הפצע נובעת היצירה. אני בעבר כתבתי על כך את השיר 'מה אתה עושה כשאתה פוגש פצע?', שכבר מופיע אגב בכמה ספרי לימוד של משרד החינוך. כמו כן, בכריכת ספר השירים השני שלי, שירים מאוחרים (שהמפיץ לא הסכים להפיץ, כי אמר שלספרי שירה אין קונים, וכך נתקעתי עם 250 עותקים במחסן) מופיע צילום של עט פיילוט שבור והדיו נשפך ממנו. גם זה אותו משל של פצע, והפעם בא בכלי היצירה עצמו – העט.
ודוגמה אחרונה – התיאטרון היווני כוון ליצירת 'קתרזיס' – היטהרות ושחרור. גם זו פעולה תרפויטית קדומה, שבעצם ממלאת את תפקידו של הפסיכולוג היום.
אם כך, צרו, או צרכו אמנות, לשלמות נפשכם.