הדירה – ספר בהמשכים, ב'

הדירה ב'

 

ממתי הדברים התחילו להתדרדר? כנראה מהנקודה שבה שלחתי לה את מכתב האהבה הראשון שלי –

היי רוית,

המכתב הזה אולי עשוי להיות מפתיע, ושקלתי הרבה אם לכתוב אותו, אבל נראה לי שמוטב שהדברים ייאמרו.

מכיוון שאני מדען במידה מסוימת, אתחיל מהרובד האובייקטיבי –

נראה שאלוהים – או הטבע – מתאם בינינו. אתן כמה דוגמאות.

למשל, אותו יום שישבתי מול הפייסבוק וחבר שלי שלח לי תמונה שנעשתה בתוכנת טקסט-לתמונה, ואחרי כמה דקות בלבד דפקת על הדלת, ושאלתי אותך במה את עובדת, ואמרת לי שבחברה שעוסקת ביצירת תמונה מטקסט. מקריות? לא נראה לי, אבל נמשיך.

למשל, העובדה שרק לפני חודש בערך התחלתי לקנות נענע לשתיית תה, ולפני כמה ימים שאלת אותי אם יש לי נענע.

למשל – וזה באמת מוזר מאוד – שממש באותם רגעים שאני קיבלתי את משלוח הכורסה שלי, גם את קיבלת משלוח של רהיטים.

ויש עוד דברים, הרבה דברים, אבל אסתפק בזה. (אבל רק אומַר, שברמה האישית אני מקבל אותות וסימנים ביחס אלייך כמעט בכל מקום שאני הולך).

איך ניתן להסביר את הדברים האלה? אני אומר, כאמור, שאלוהים מנסה לתאם בינינו, אולי לחבר בינינו.

אבל אולי יש הסברים אחרים, ובכל מקרה זה הסבר 'מדעי', טכני, והוא ברובד החיצוני.

לכן אוסיף את הרובד השני, הסובייקטיבי, הפנימי –

מבחינת התחושות שלי – כן, אני מודה, יש לי רגשות אלייך, רגשות חזקים, בעצם – אהבה.

ואמרתי, אני יודע שהדבר עשוי להישמע מפתיע, ואולי מביך, או לא במקום. לכן נמנעתי מלומר אותו עד היום (ויש עוד סיבות לכך. למשל העובדה הפשוטה שאמרת לי פעם שאת לא רואה בי בן זוג פוטנציאלי. אבל אולי הדברים שאומר כאן ישנו את זה).

אני יודע גם, כפי שאמרתי לך פעם בהקשר אחר, שאני אולי 'לא משהו', ואולי אף בלשון המעטה (אף כי יש לי גם כמה מעלות שאשמח לפרט אותן בשיחה), ואני יודע גם שיש דברים שמבדילים בינינו, ובראשם ההבדל הדתי (וגם ביחס לזה יש לי מחשבות שונות), אבל בכל אופן אני חושב שזה לא צריך למנוע ממני מלומר את הדברים.

אנא אמרי לי מה את חושבת על כך? מה את מרגישה? האם שגיתי באשליות והבכתי את עצמי? האם חרגתי מהשורה והרסתי את יחסי השכנות שלנו (אם כן, אולי אמצא דרך לעשות למכתב הזה unsend ונשכח שהוא נכתב)? או שבכל זאת הדברים מדברים אלייך ואת חושבת שיש סיכוי?

אנא אמרי לי מה את חושבת. ואשמח להיפגש לשיחה.

(ורק דבר אחרון נוסף – מצבי הכללי די רעוע, אז ברחמים).

חגי.

*

אני ידעתי שאיננו במעמד שווה, אבל הרגשתי חיבור כל-כך עמוק שהרגשתי חובה לשתף אותו. היו בינינו גם הרבה דברים מקבילים במציאות, ממש הרגשתי שמצאתי את הנפש התאומה שלי, החצי השני.

והיה לי עולם מושגים שלם שהתחבר לזה. למשל, פעם יצאתי עם בחורה בשם איילת, וכשרציתי להתקדם היא סירבה ואמרה שהיא לא חושבת שאני החצי השני שלה. מאוד כעסתי ועזבתי, כי מה זה הרעיון הזה של החצי השני? והנה, עתה, כך חשבתי, מצאתי.

וגם מהסביבה שמעתי רמזים ודיבורים בקשר אליה. למשל, בטיול המשפחתי דיברו על זוג שחי בשני חדרים סמוכים. נו, זה ממש כמו כאן. ואגב – גם לליאור שליין ולמירב מיכאלי יש סידור דומה. והיו עוד דברים, שאפרט בהמשך.

אבל היא סירבה בנימוס למכתב זה – ואני קיבלתי. כלומר, קיבלתי את הסירוב להצעה הרומנטית, אבל למכתב היה חלק שני, 'פיזיקלי' קראתי לו, שמסביר את ההקבלות בינינו. אבל לכך לא ענתה. ולמעשה, מכאן כבר הפסיקה לענות לי לגמרי, ניתקה קשר.

עוד הייתה בינינו שיחה אחת, שבה אמרה לי לחפש חברים בנחלאות, והפנתה אותי לעמוד הפייסבוק של השכונה, אבל זהו. לעמוד הפייסבוק התחברתי אכן.

וביום שאחר-כך דפקה בדלת ואמרה ששמעה את התריס שלי מורם. אני לא הבנתי – את אמרת שאת רוצה לנתק קשר, אז למה את דופקת? ואז מה אם הרמתי את התריס? כל בוקר אני מרים אותו. לי אין הרבה ניסיון עם נשים ולא הבנתי את זה. האם את רוצה לחדש קשר? לא יודע. כמובן שהייתי שמח על כך, אבל זה לא יכול לבוא מצידי אחרי סירוב. הג'נטלמניות מחייבת. אז אמרתי כן, נכון ושאלתי משהו, והיא ענתה, ואז נכנסה חזרה לחדרה ואמרה 'טוב' או משהו כזה, בקול צורמני מאוד. אני נדהמתי משני הפנים – בין הקול החביב והמתוק שבה פנתה אליי, ובין הקול המתכתי, הכבד משאול, שבו חזרה אל חדרה. מיהי רוית האמיתית? ואולי אין רוית אמיתית, אלא כמה אפשרויות של התהוות. והיא בחרה באפשרות השנייה, הרעה יותר.

 

כך קרה, אבל רגשותיי אליה לא כבו. הייתה זו אהבה יוקדת. מה בדיוק חשבתי באותו זמן אכתוב בהמשך, אך רק אומר שלא ויתרתי.

 

אלא שכאן מתחיל החצי השני של הסיפור, והוא עגום.

בארץ, ממשלת בנט נפלה והחליף אותו לפיד. לבנט היו יתרונות וחסרונות, אבל סך הכול הוא היה חיובי. היתרונות – היוזמה, הפעילות. החסרונות – יחסו ללא מחוסנים. אבל הימנים שנאו אותו, כי חבר לשמאל ו'שיקר לבוחריו'. עד שעידית סילמן פרשה, אחרי שקבעו שאפשר יהיה להכניס חמץ לבתי החולים בפסח. באמת אסון גדול. ואותה סילמן אמרה שתקפו אותה בתחנת דלק ליד מודיעין. גם אבי תקף אותה מילולית כשנסענו חזרה מחתימת קניית הדירה בעפולה, ממש ליד מודיעין.

וכן גם החלפתי עו"ס. עם זאב זה לא הלך כל-כך. הרגשתי שהוא מתקיף אותי. משפחתו גם עברה תאונת דרכים. בפגישתנו האחרונה בגן סאקר – גן הפתי – אמרתי לו שאני מרגיש שאני עובר דה-הומניזציה, אחרי ששאל על הכדורים. עזבתי באמצע. הוא הביא לי צ'ק לרכישת מכונת כביסה, אבל אחרי שחזרתי לדירתי התקשר וביקש אותו בחזרה, כביכול בגלל הנוהל. אחר-כך הלכנו לקחת את מכונת הכביסה הזאת והצ'ק כבר לא היה טוב. והוא עדכן אותו, אבל אז המכונה הייתה חסרה. אז קניתי מכונה אחרת עם עוד קצת כסף שהוצאתי מכיסי. וזהו. עוד כמה פגישות טלפוניות, והחלפתי עו"ס – לשמואל. ביקשתי מישהו חילוני. ועם שמואל הכול התנהל אחרת, אבל גם הוא לבסוף נהיה תוקפני כלפיי. לא הולך לי עם העו"סים האלה.

וגם סיוע במציאת עבודה החלפתי – לשיקום אחר. המליץ לי עליהם ידידי יונתן, שעובד בספרייה הסמוכה, שאני מנוי בה. הוא היה שותף של ידידי יאן, שחזר להולנד, שם יש לו אזרחות, ומאז הוא פורח. גם הוא מתמודד נפש, אבל שם קיבל דירה לרשותו, ויש לו עבודה ורכב, וגם מהר מאוד מצא בת זוג. כאן הכול אחרת. את ה'משתקמים' מפנים למקומות נפרדים, כמו מרכז 'סאמט' הזה שהופניתי אליו, ושם עושים בעיקר ספורט. מכל זה אני השתמשתי רק במנוי לבריכה, אליה הלכתי פעם בשבוע. אבל לא הייתי בה הרבה. 4 בריכות, 10 דקות בסאונה – ויוצא. החלפתי את הברכה בבריכה.

 

אבל לפיד? את כהונתו כלל לא הבנתי, וכן סבלתי לכל אורכה. הוא התחיל עם תקיפה בעזה, למרות שלא ראיתי שום תוקפנות מצידם. בזה הוא לא היה שונה בדבר מקודמיו, שוב תוקפנות ישראלית, כדי לבסס את מעמדו. שום בשורה, שום שינוי.

והיה להם ביטוי אז – 'הפלסטינים צריכים לרדת מעץ'. גם כאן מול חלון דירתי יש עץ גדול, ויש לי 'מערכת יחסים' ארוכה איתו. כל התקופה הזאת דיברתי בטלפון עם אנשים רבים, והרגשתי שאני מדבר דרך העץ. זה גם מופיע בשיר שלי, שכן כתבתי כמה שירי אהבה לשכנתי והם מופיעים בעתון 77 – 'לפות בענפי יסוריי'. גם היסטורית, היה פולחן האשרה, וזה דומה. רק בהמשך קראתי אצל רחל אליאור שהעצים מסווים את הפער בין עני ועשיר, שולט ונשלט – ועוד נגיע לזה.

וגם שכנתי אמרה שהיא אוהבת עצים. ואור. וכן, גם אני אוהב את האור, כבר מימים ימימה. וגם בזה עוד נדבר.

וחוץ מזה לפיד לא עשה דבר. רק עוד היה לו חזון של 'מיליון ישראלים בהייטק' – חזון אווילי. אבל באמת בדקתי את התאמתי לתחום, עשיתי מבחן בג'ון ברייס, קיבלתי ציונים מעולים, אבל לא נכנסתי לתחום. בפגישת קאוצ'ינג בלשכת התעסוקה הגענו למסקנה שזה לא יתאים. יש צעירים שיטרפו אותי. אז מה כן? עריכת לשון. אבל ניסיתי זאת כבר כמה פעמים! בכל אופן ניסיתי שוב עם מכללת אורנים, אבל שוב פרשתי. וחשבתי להתחיל במכללת ליפשיץ, אבל לא. איפה זה? אמרה לי בלשכה – מול בנק יהב. עוד נגיע לזה.

 

אבל זהו, נתניהו נבחר שוב וכהונת לפיד תמה. לכהונת נתניהו נגיע בהמשך, אבל תחילה יש עוד לספר על תקופת לפיד.