על המרד ©
1. המרידה הלאומית.
אני כותב בקודים. כתבתי קודם –
בגלל המרד
זה תמיד בא בגלל המרד!
הנה הפענוח.
בום.
עתה אפרט.
מה בא בגלל המרד? כל הרעות!
ראשית, בתולדות עמנו –
חורבן בית ראשון בא כי מרדו בבבלים ולא הקשיבו לנביא הדור, ירמיהו.
חורבן בית שני בא כי מרדו ברומאים ולא הקשיבו לגדול הדור, רבי יוחנן בן זכאי, אלא הלכו אחרי הקנאים, אבא סיקרא וחבריו.
גם הגלות באה בעקבות מרד בר כוכבא, הוא בר כוזיבא, למרות ששם גדול הדור, רבי עקיבא, הטעה את העם ואמר שהוא בחינת משיח. כך גלו ישראל מארצם לאלפיים שנה.
ועתה אנו שוב במצב קריטי ושוב במצב של מרידה, מרידה באלוהים ובדברו. התוצאה ההכרחית של זה אם לא ישתנו הדברים תהיה חורבן.
בתולדות העמים גם יש כמה מרידות. הידועות שבהן הן המהפכה הצרפתית, המהפכה האמריקאית והמהפכה הרוסית.
בעקבות שתי המהפכות הראשונות יוסדה הדמוקרטיה. אחת באירופה ואחת באמריקה. ואולם, יסודן בעצם במה שאפשר להגדיר כפשע. פשע נגד מי? נגד המלך, במקרה הצרפתי, ונגד הממלכה הבריטית, במקרה האמריקאי.
ידוע שבזמן ההוא המלך נחשב כממונה על ידי אלוהים. היום נוטים לזלזל בתפיסה הזו, אך ההיסטוריה מראה שיש דברים בגו.
המהפכה הצרפתית המשיכה עם 'שלטון הטרור' ואחר כך בא העריץ נפוליאון, שכבש את כל אירופה. אמנם אחר-כך יוסדה שם דמוקרטיה להתפאר ואולם השורש העכור משפיע על כל מה שבא אחר-כך. כך למשל טוענים נגד הצרפתים שאין להם דרך ארץ וכבוד לסמכות.
המהפכה האמריקאית המשיכה עם יסוד החוקה האמריקאית, שהיא המניפסט הראשי של העולם המערבי, ותחילתה באמור שכל בני האדם נבראו שווים – We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their creator with certain unalienable rights, that among these are life, liberty and the pursuit of happiness.
ואולם לקח עוד זמן רב עד שנתנו זכויות גם לשחורים, ועוד זמן עד שנתנו זכויות גם לנשים, ובשני המקרים האלה השינויים עוד לא הושלמו. השחורים מחו שוב עם מרטין לותר קינג, וגם הנשים עדיין מוחות. בנשיאי ארצות הברית היה נשיא שחור אחד בלבד – אובמה, ואף נשיאה אישה. רק הילרי קלינטון קצת התקרבה לזה.
לכן שתי המהפכות הדמוקרטיות הגדולות לוקות בחסר, ולכן כנראה רעיון הדמוקרטיה עצמו לוקה בחסר. והרי הדברים ברורים, כי כאשר נותנים את השלטון להמון העם, בהכרח הרמה יורדת. וזו כבר לא דמוקרטיה אלא אוכלוקרטיה, שלטון ההמון. מה שהיום קוראים פופוליזם.
זו כמובן אינה מחשבה נעימה לאיש המערב שגדל על ערכים דמוקרטיים, ובמיוחד לא למוחים בנפגנות עכשיו, ואולם כך כנראה הוא המצב.
גם בישראל אין ממש דמוקרטיה, כאשר אין זכויות מלאות לפלסטינים כבר למעלה מ-50 שנה.
כמובן שאין הדברים אומרים שהעריצות, הדיקטטורה, היא טובה יותר. לא, היא גרועה יותר, וזה מה שמכינים לנו כנראה.
כמו כן, האמריקאים איבדו את התרבותיות האנגלית עם מרידתם.
המקרה הרוסי הוא ברור אפילו יותר, כי אחריו קם הקומוניזם הרוסי, שהיה משטר דכאני והרסני, וממנו רוסיה לא התאוששה עד היום. כי פוטין ממשיך בעצם את משטר העריצות, בסיוע האוליגרכים הרוסים, שקיבלו את הונם בזמן פירוק ברית המועצות על ידי גורבצ'וב וחלוקת משאביה.
באשר לישראל, לפי התלמוד תנאי לחזרה לארץ הוא 'שלא ימרדו באומות'. ובאמת ישראל לא מרדו באומות, אלא קיבלו אישור להתיישבות בארץ, תחילה מהלורד בלפור ואחר-כך בהצבעה הידועה באו"ם. ואולם מאז 1967, מלחמת ששת הימים ותחילת הכיבוש, כבר אין לגיטימציה מלאה לישראל באומות, והלגיטימציה שנשארה הולכת ופוחתת. כך סברו כבר בזמן ההוא, ובעיקר שני אנשים – פרופ' ישעיהו ליבוביץ והסופר עמוס עוז. הם צדקו.
על צדדים אחרים של מרידה אכתוב בפוסט אחר.
מחשבות לעצמי 