על הרפורמה המשפטית

על הרפורמה המשפטית.©

בואו נעשה סיכום קצר בצורה מסודרת על ענייני הרפורמה המשפטית כאן.

אני אמרתי שאני תומך במפגינים, אך למעשה יש לסייג זאת, ולא אפרט הכול. נביט רק לסיסמאות שלהם. וראשית – סיסמאות הן רק סיסמאות, צריך לזכור. ובכל זאת יש בהן משמעות.

אז מה הסיסמה העיקרית שלהם? דמוקרטיה. לזה כמה דברים –

ראשית, איזו דמוקרטיה יש פה? ישראל מדכאת את הפלסטינים כבר מעל 50 שנה. הדמוקרטיה פה היא ליהודים בלבד. והם כבר הגישו תביעה בהאג על כך, שהכיבוש הוא קבוע ולא זמני, והם כנראה יזכו בתביעה, כי מה לעשות – היא נכונה. אז כל בכירי צה"ל לא יוכלו לצאת למדינות המערב עוד.

ובכלל, מי הכשיר את הכיבוש, המנוגד לחוק הבינלאומי? בג"ץ, שעכשיו הימין מתקיף אותו. אז ב-1967 מצאו איזו נוסחת חוק מפוקפקת ודרכה הכשירו 'כיבוש זמני'. זמני של יותר מ-50 שנה, כן? ולנו כבר פתגם – הזמני הוא הקבוע. לפחות בארץ זו, נעדרת החוקה – כמעט היחידה במערב.

וכן בתקופת הקורונה – איזו דמוקרטיה הייתה פה? נשללו זכויות אדם בסיסיות ללא שום הצדקה רפואית. אז מספיק עם הפארסה הזאת.

שנית, אני לא אוהב את המילה הזאת – דמוקרטיה. למה? כי היא לא עברית, ובאה ממסורת המערב, מיוון. למה אנחנו צריכים לאמץ את חוקות הגויים? לנו תורה משל עצמנו! וכן ידוע שהשיטה הזו בעייתית כשלעצמה. אפילו תומכיה מכנים אותה 'הרע במיעוטו'. ואפלטון שם אותה כאחד המשטרים הגרועים. וכן ידוע הפגם שבה – שהיא מאפשרת עליית דיקטטורה. כך קרה עם המפלגה הנאצית, שעלתה בצורה דמוקרטית. כך גם קורה עכשיו, אולי. כמדומני שהיה זה המתמטיקאי קורט גדל שמצא פגם דומה גם בחוקה האמריקאית – והתריע עליו.

שלישית, על דרך הקונספירציה – מעל בית המשפט העליון בירושלים יש פירמידה קטנה. זה הסמל של הבונים החופשיים. כן, בניית המבנה היא כנראה פרויקט שלהם. אך אולי גם תוכן המבנה – פרויקט שלהם. ואם כך – אנחנו איננו צריכים להיות משועבדים גם להם. לנו, כאמור, תורה משלנו.

רביעית, לתוכן הרפורמה – כשעיינתי בה לפני כחודשיים מצאתי שברובה היא סבירה. ובטח לא ממוטטת את הדמוקרטיה. למעט חוק אחד – פסקת ההתגברות. עליה תכף נדבר. אך ראשית צריך להוסיף שבחודשיים אלה התנהגות ממשלת נתניהו הייתה מחפירה! ההתעלמות הגורפת מכל הפגנות המחאה, של מאות אלפי אזרחים טובים – יצרה קרע חברתי, ונזק שמאוד יהיה קשה לתקן. כך שרפורמה זו בכל מקרה – יצא שכרה בהפסדה.

כמו כן, לא נעשתה פה שום הסברה. דיונים אינסופיים בטלוויזיה אינם הסברה. מהי הסברה טובה? סרטונים קצרים וממוקדים. רוב האזרחים ממילא לא מעמיקים מעבר לזה, וגם הקשב היום דל מאוד. וכן עם טיעונים ממוקדים אפשר לענות עם טיעוני נגד. אך כאן לא התנהל שום שיח – וזו שערוריה!

ועתה לפסקת ההתגברות – שבה יש להתמקד. מה משמעותה? לדעתי זו אכן תביא לסוף הדמוקרטיה. הכיצד? הסעד המשפטי האחרון של הזכויות האזרחיות כאן הוא בית המשפט העליון. אך אם נוטלים את כוחו זה על ידי התגברות הממשלה על החלטותיו – ניטל הסעד האחרון של זכויות האזרח. חוקה, כאמור, אין כאן, כך שהאזרח נשאר חשוף לגמרי לפגיעה אפשרית מהמדינה.

דבר זה יהיה אפשר לנצל בדרכים שונות. ראשית, יהיה אפשר לפגוע באזרחים פרטיים ובקבוצות. ויהיה אפשר להיטיב הטבה מוגזמת לקבוצות אחרות. הרי על כל מעצור חוקי תוכל הממשלה להתגבר. זהו בעצם הפרת האיזון בין הרשויות – בסיס המדינה הדמוקרטית לפי מונטסקייה. והדבר יכול להביא להפרת הבסיס השני של הדמוקרטיה, שאין היא 'שלטון הרוב' כפי שחושבים בטעות, אלא שלטון הרוב בצד זכויות המיעוט. אחרת – זו עריצות הרוב, כידוע. ובעצם – דיקטטורה אמנם.

ואולם, מה הסכנה הראשית שבחוק זה? שהוא יוכל להתגבר גם על מניעת השלמת הכיבוש עד כה. ומדוע בג"ץ מונע זאת? כי הדבר סותר את החוק הבינלאומי, שבית המשפט הישראלי גם מחויב לו. וכשאנו רואים מי חברי הממשלה הנוכחית, ובעיקר סיעת סמוטריץ' וחבריו, שכבר הצהיר שזו כוונתו, אנו יכולים להניח שזה גם מה שירצו לעשות, ואם יוכלו גם יעשו.

ומה תהיה התוצאה של דבר זה? למעשה, ישראל תוכרז כמדינת אפרטהייד, כי זה מה שהיא תהיה. יהיו בה מיליוני אזרחים בלי זכות בחירה. וזכות בחירה הרי לא יתנו להם, כי אז 'יופר המאזן הדמוגרפי של מדינת ישראל', או במילים יותר פשוטות – יהיה כאן רוב ערבי, וזו כבר לא תהיה מדינת היהודים. גם יבחר ראש ממשלה ערבי בדרך זו – שלא תקרה.

ומה העולם עושה עם מדינות אפרטהייד אנו כבר יודעים, ממקרה דרום אפריקה – חרם, נידוי, וסנקציות כלכליות חריפות.

ואל תאמרו – דיכוי יש גם במקומות אחרים. ראשית – כיבוש כזה? לא ממש. הבאסקים בספרד או תושבי צפון איטליה הם לא ממש דוגמה. הם אנשים עם זכויות אזרחיות מלאות. הדכאנות הסינית? כלפי האויגרים, או כלפי מתרגלי הפאלון גונג? רבותיי, סין היא אימפריה כלכלית, אנחנו לא דומים להם. לאויגרים המסכנים אפילו אחיהם המוסלמים לא עוזרים, בגלל שיקולים כלכליים – צינור הנפט הגדול שהושם שם במדבר ערב, ומפיק רווחים גדולים. וישראל? מדינה קטנה, ושנואה בעולם גם כך. גם בגלל אנטישמיות ארוכת שנים, וגם בגלל הכיבוש הממושך על עוולותיו הרבות. אז ודאי שישראל תזכה ליחס עוין בעולם אם תנהג כך.

ודבר זה יביא למשבר כלכלי גדול, ודווקא בזמן של משבר כלכלי גדול שיש גם כך בישראל ובעולם כולו. אנחנו לא רוצים זאת! אנחנו לא, אבל סמוטריץ' וחבריו אולי כן, כי הם אנשים דתיים ומשיחיים, ו'גאולת הארץ' זה מה שעומד בראש מעייניהם כבר שנים רבות. את זה הם ינקו מחלב אימם ובישיבותיהם, שבהן הם לומדים את כתבי הרב צבי יהודה קוק, בן הרב קוק הנודע, ואת ממשיכי דרכו הרבים. זו גם תורתם העיקרית. לא חסד, לא צדק – הם היום הולכים בעיקר לפי שיטת איין ראנד מהבחינה הזאת – אלא משיחיות ו'גאולת הארץ', ובסופו של דבר גם – בניית המקדש. זה כתוב ב'מצע' שלהם, תקראו. והם משננים את המצע הזה 3 פעמים ביום.

ומה יקרה עם בניית המקדש? את זה אנחנו כבר יודעים – כל העולם המוסלמי יקום עלינו. זה ש'ירושלים לא מוזכרת בקוראן', כפי שאומר המזרחן מרדכי קידר (שהוא באמת אדם עמוק ומבריק) – לא ממש ישנה להם. הם קובעים לעצמם במה הם מאמינים.

אז הנה התוכנית המתגבשת – תחילה מלחמה בעולם המערבי, ואז מלחמה בעולם הערבי. אך כל זה הרי שווה, כדי לחזור לנחלת אבותינו, וכדי לאכול שישליק טוב בבית המקדש!

 

לבסוף רק צריך להוסיף. אמרתי שדמוקרטיה היא מילה זרה ושיטה זרה. אז מה כן? או אולי מוטב לומר מה לא – לא עריצות. עריצות היא מילה עברית, ויש לה אינספור הופעות בתנ"ך. היחס כלפיה תמיד שלילי. קראו תהילים וראו כמה המשורר שם מתלונן נגד העריצים הרבים שסביבו. ערץ הוא מלשון פחד – ולא כפי המשמעות של העברית המודרנית – להעריץ – לסגוד – שזה סוג של עבודת אלילים. וכמו בעברית, משמעויות דומות יש גם בסיכולי האותיות של המילה – עצר – כמו ביורש עצר – הוא השליט. רעץ, צער, צרע, רצע – מיני הנזק. כל אלה הם פעולותיו של העריץ – שלהן אכן צריך להתנגד.