אמונתי – עברי אני

אגב, ישראל היא חברה סקטוריאלית – יש דתיים ויש חילוניים, למשל. הדתיים מחויבים לגמרא, ולפעמים הם קצת מזלזלים בחילוניים ש'אין להם ערכים'. החילוניים – לפעמים מנסים להשיב לזאת ולומר שהם מחויבים להומניזם, תפיסת העולם המערבית. לכן רוב הדתיים הם ימנים, ואילו רוב החילוניים – שמאלנים, או מוטב לומר – רוב השמאלנים – חילוניים. ולמען האמת חילוניים רבים לא עושים אף את זאת, אלא חיים את חייהם כשעיקר הערכים זו שמירת חוקי המדינה. גם משהו.
אצלי, על כל פנים, המצב שונה. אני לא דתי-אורתודוכס, כי אינני מקבל את חוקי הגמרא, אך גם איני חילוני, כי אינני 'חסר ערכים', אלא שסט ערכים אחר יש לי – התנ"ך. לכן אנשים משני עברי המתרס לא כל-כך יודעים איך 'לאכול' אותי. הדתיים או שהם מזלזלים, כי אינם מבינים, חושבים שזה הובי, או שהם שונאים, ברגע שהם מתחילים להבין. ולעיתים אכן יש גם יחס אחר, של הערכה, למי שמבין באמת.
ואולם, אין לדבר הצדקה. בישראל קיים חופש דת, חופש אמונה – וזו האמונה שלי. עברי אני. ונכון שאין זה סקטור נרחב, אך עדיין זו עמדה תקפה ולגיטימית, ואף עם שורשים היסטוריים. אני מבקש לכבד את אמונתי.
וכיוון שאיני 'חסר ערכים', אלא הולך לפי ספר-ערכים זה – התנ"ך –  זו גם הדרך לפנות אליי בדרישות מוסריות שונות. אל תביאו לי את חז"ל ולא את רבי נחמן מברסלב. אתם רוצים להגיד לי שמשהו הוא נכון וצודק? – הביאו מקור מהתנ"ך! פשוט והוגן, לא?
חילוניים, לעומת זאת, לא יודעים 'לאכול' אותי מהצד השני. כי כל דבר שקשור בדת – חשוד בעיניהם, שלא לומר מאוס. זה קרה אחרי שנים רבות של דת הכופה את עצמה וממאיסה את עצמה. הדרך שלי שונה, אך עוד לא מכירים אותה מספיק.
וכמו כן אני מחויב גם לסט הערכים ההומניסטי, שעיקרו – התפיסה שכל אדם נברא בצלם. זה המשפט הראשון בחוקה האמריקאית, שהיא מודל לכל העולם המערבי. ולכן אני גם בעל סט ערכים דתי מחייב, וגם בעל תפיסה פוליטית שמאלית. וגם מבחינה זו – לא יודעים איך 'לאכול' אותי. כמה כאלה אתם מכירים? (היה פעם אחד כזה, ובאמת היה חריג – פרופ' ליבוביץ'. אלא שהוא היה מחויב לתורה שבעל פה, ואני – לזו שבכתב).
זהו. אז אני מבקש שיכבדו אותי ואת אמונתי.