יומן בוקר, 15.6.23
מהפייס –
על הלילות אני בכלל לא מדבר.
איזה אפלה נוראית הביאו עלינו בזמן קצר.
בעיניהם הם 'שומרי ברית'. הבוגדים. איזה ברית הם שומרים? ברית המילה שבבשר. לכן הם אינם יכולים לקבל כל שונות מינית או מגדרית.
אני שומר את ברית המילה שבלשון.
צרצרים
אנסה שוב – דבר נורא ואיום קרה כאן, ואיש אינו עושה דבר.
כך הורגים אדם, ועם.
על שואה אני מדבר.
כולם סודרו במקומם? אני לא. וזה מקוֹמם.
בקשתי אגב הייתה פשוטה – לעבור דירה. לא בשמים.
והדבר שהכי מרגיז אותי – שכנתי שרימתה אותי. דמי על ידיה.
שיקרה – וניצלה.
מי שלא נספר – מנוצל, עד העצם.
ועתה הם 'מיישרים קו' ו'סוגרים פינות' סביב נרטיב השקר שלהם. החיים שלי – לא חשובים להם כלל. או חשובים 'כקליפת השום, כפי שאמר הנואם הערבי בהפגנה.
אם הכול במילא אישי ו'אד הומינום', כדרך הביביסטים.
אנחנו מדינה אחת, כולם מכירים את כולם, אמרתי לעו"ס מראש. הוא לא הבין, בן נעוות המרדות הזה.
אלא שהם רוצים להיות אדונים מלמעלה, ושיהיו להם עבדים מלמטה. לא יהיה.
למען השוויון.
ושוב, הנוצרים יודעים מהו שוויון –
"אֵין זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לַאֲחֵרִים רְוָחָה וְלָכֶם מַחְסוֹר, אֶלָּא לְשֵׁם הַשִּׁוְיוֹן." (השנייה אל הקורינתים ח 13)
אתם יוצאים גרועים מאוד לעומתם.
איזה חוסר הוגנות עצום בחלוקת משאבים. גזלנים אתם.
האם הנחו אותך? לא.
האם רימו אותך? כן.
האם ביזו ובזזו אותך? כן?
האם הסכימו לקחת אחריות? לא.
האם השיבו לשאלותיך? לא.
האם טייחו וסגרו פינות כדי להמשיך בהונאה? כן.
וכן הלאה על זו הדרך.
וכן הֵלְאה, נכון, במידה שהלאו אותי.
זכות דיבור עדיין יש לי, אני חושב.
ובכן, לא יפה לשקר. ולא יפה לנצל את כוח המדינה שניתן לך בכדי לשקר ולנצל.
אתיקה, דאמט.
מדינה 'אוניברסלית' שבה כולם יהודים לוקליים, הקורצים זה לזה.
יושבים פה קבוצת מיליונרים, מחזיקים מידע על העני שרלוונטי לחייו ולא משתפים אותו בזה – וצוחקים.
יושבים פה קבוצת מיליונרים, מחזיקים מידע על העני שרלוונטי לחייו ולא משתפים אותו בזה – וצוחקים.
כמו כן, צאו לי מהביצים.
אה, אם אונס הוא שיטת העבודה, אז בסדר. רק תעדכנו.
נעשה עסק – קודם כל חלצו אותי מהשבי.
והמעוולים הטרוריסטים האלה הם 'המחנכים' שלכם, תיפח רוחם.
לוקחים מורה והופכים אותו לאיזה בוגימן, בני נעוות המרדות האלה.
תיפח רוחם – כי הפיחו רוחי.
'הועתק'
מחשבות לעצמי 