הקיר הביביסטי

הקיר הביביסטי
ישראל תחת שלטון נתניהו היא מדינה אטומה עם קיר. אי אפשר לדבר איתה בשום צורה ואופן. מהצד השני של הקיר, של החומה, נמצאים הפלסטינים. הישראלים לא מתעניינים בהם כלל.
אנחנו מדברים בינינו ובין עצמנו, בימין ובשמאל, על 'פתרון הסכסוך', אבל האמת שזה שיח פנימי שלנו. עמם איננו מדברים כלל. לא ברמה המדינית.
בינתיים, ישראל מתפתחת ומתקדמת, והם הולכים ונמקים. שוויון זכויות או מעמד אזרחי ראוי כלל איננו חושבים לתת להם.
וזהו, רבותיי, פשע, פשע גדול.
והסיבוב הביבסטי האחרון הוא הגרוע ביותר. בתקופת בנט-לפיד הייתה איזושהי תקווה, דיברו על צמצום הסכסוך. זה טוב, זה לפחות יחס. ועתה – כל ערוצי ההידברות נסגרו. היחס היחיד שמקבלים הפלסטינים הוא כשל אויבים. תוקפנות או אלימות.
כן יש איזשהו תיאום ביטחוני, וכן דואגים להם שלא ירעבו, אבל זה הכול. והם מצידם – כלל לא מעודדים שום פעילות טרור, אלא להפך – מונעים אותה.
וזהו, רבותיי, פשע ישראלי.
הנרטיב הישראלי כבר שנים רבות הוא ש'אין עם מי לדבר' בצד השני. המציאות היא הפוכה. עם ישראל אי אפשר לדבר.
המוחים נגד ההפיכה השלטונית גם הם יודעים זאת עכשיו – עם שלטון נתניהו אי אפשר לדבר על כלום ואי אפשר לסכם איתו כלום. כך זה עכשיו, וכך היה לאורך כל הדרך.
ועתה, שלטון נתניהו מתוגבר בקיצוניים מ'עוצמה יהודית'. הם ודאי לא מתעניינים כלל בפלסטינים ולא מתכוונים לתת להם דבר. מבחינתם הם אויב בכל מקרה, ובעלי מעמד נחות כהגדרה.
וזהו, רבותיי, פשע ישראלי.
לכן אין זה משנה אילו סעודות פאר אתם סועדים, או איזו סדרה חדשה ראיתם. אתם רומסים עם אחר בצורה גסה ונפשעת. אתם חיים במדינה פושעת.
להערכתי, מדינות ערב העוינות לא יוכלו להשלים עוד זמן רב עם מצב זה – ויתקפו. גם העולם המערבי, בעצם, כבר לא יוכל כל-כך להגן על ישראל או להצדיק אותה. העוול פה הוא פשוט יותר מדי גדול וברור.
וכמובן, גם בית המשפט בהאג יחשוב כך. הפלסטינים הגישו תביעה על כך שהכיבוש אינו זמני אלא כבר קבוע, ואין ספק שהם צודקים ובית המשפט הבינלאומי יקבל את טענתם. משעה זאת יוטלו סנקציות על ישראל, כפי שהטילו על דרום אפריקה. אנשי צבא לא יוכלו לטוס לחו"ל. יוטלו גם מיני סנקציות כלכליות בהדרגה.
כל זה כמובן יפגע בכלכלת ישראל, שבמשבר גם כך. אנשים, להערכתי, יגיעו לעוני מחפיר. כל המדינה תיכנס למשבר כלכלי גדול.

מבחינה מנטלית, הסגירות והאטימות הישראלית הזאת היא סוג של אוטיזם. הם מאשימים בזה את הצד השני, אבל האמת הפוכה. ביבי הוא נוכל כה גדול, שהוא הצליח איכשהו לשכנע את העולם בזה.

ועתה להיבט האישי. מי שמכיר את סיפורי יודע שאני עובר בדיוק אותו דבר. איני יודע איך נוצר הדבר הזה של השיקוף המדויק. אך בכל אופן אוכל לומר לכם שהמציאות הזאת היא בלתי נסבלת וגם לא מוצדקת. כל הנרטיב הישראלי יסודו בשקר. באופן אישי, אין זה משנה כלל מה אעשה, אני מוצא את עצמי כברווז במטווח. למה? כי השלטון החשוך שלנו מנסה לעשות את הבלתי אפשרי, ללכת נגד הטבע ונגד ההיגיון. למעשה, גם נגד אלוהים.
זהו שלטון פושע במיוחד, אשר מגיע ממש לרמה נאצית, צר לומר.

בעבר, בספרי 'יסודות הבניין', כבר נתתי את הדוגמה של אדם הקשור ברגלו ואומרים לו לך. איך ילך והוא קשור ברגלו? כזו היא האיוולת של השלטון בישראל. תחילה התירו את כבלו ואז יוכל ללכת. תחילה תנו לו פתחון פה, ואז יוכל לטעון.
אלא שהיום המערכת הישראלית היא מערכת סגורה גם מבחינת טיעונים. הכול במעגל סגור. הכול משחק מכור. הכול תפיסת החבל משני קצותיו. וזאת, למעשה, ידעתי כבר מימי נעוריי, בהקשר הדתי.
אלא שעתה הם רוכבים על הסוס, למה שיעצרו? הם מצליחים, להם טוב, מה אכפת להם מהקורבן הסובל במסתרים?
כזו היא המציאות הישראלית – מציאות של פשע נורא. וגם טרגדיה. כי לא היה הכרחי שכך יהיה. אין זו אלא עקשות ואיוולת, וגם רשעות גדולה.

מבחינה מדינית, להמשיך ללכת בקו הזה יכול להוביל גם לגטאות ומחנות, סיפוח וגירוש. מגרמניה למדנו שתהליך הידרדרות רק תופס תאוצה אם לא עוצרים אותו בזמן. כך קרה שם, וכך יכול לקרוא גם כאן.