יומן בוצר, 31.5.23
"…בָּזֺאת הֵם מְמַלְּאִים אֶת מִדַּת חַטֺּאתֵיהֶם בְּכָל עֵת, וּבָא עֲלֵיהֶם הֶחָרוֹן עַד תֺּם." (הראשונה אל התסלוניקים ב 16)
'ואין תוכחה'
להם יש סודות עסקים, סודות צבאיים ומי יודע מה עוד.
לי אין סודות.
'הכול לפניהם'.
וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת.
ואם לא נמצא?
אז הרוויח.
פאקינג חודשיים משכו אותי עם ה'עקירה' הזאת. (שן).
מעט השפיות אבדה
מעט הסיכוי נעלם
חיסול מוחלט של אדם
מול עולם נאלם ונדהם
ושל עם מטומטם ומזוהם
שיושבים לאכול בנחת לחמם
ולא אכפת להם משפך הדם.
וכן, רמת החרפה גברה
נעלמה גם מעט העזרה
החושך סופי ומוחלט
כך במרומיהם הוחלט.
מכירת חיסול.
שום צדק, שום חסד, שום כלום.
שקר רודף שקר
עבירה רודפת עבירה.
עיקר איני אומר מפני הכבוד.
(כרגיל, אני שומר על כבודם, הם אינם שומרים על כבודי).
אני לא משתף פעולה עוד עם *שום* דבר שמדינה פושעת זו עושה.
מדינה עם פאקינג הון עתק וטכנולוגיות-על, שלא יכולה לסייע לפרט אחד. תעשו לי טובה.
הכלי שלהם – אובססיה פסיכיאטרית, כפייתיות בעניין, וכפייה. אין להם שום ערך אחר בעולם. בכל קנה מידה, גם רפואי, זה פשע.
=רדיפה פוליטית.
פסיכיאטריה היא אמצעי כפייה. כתבתי על כך בספרי 'יסודות הבניין'.
אבקש – נא לא לדבר איתי על שום דבר הקשור לזה. אדם רשאי לאוטונומיה על גופו.
כל דיבור אחר יתקבל בברכה.
ארבע עשרה שנה משפחתי הלעיטה אותי בתרופות פסיכיאטריות, בלי שום דאגה אחרת. זה התרגיל שלהם. וגם עכשיו זה כל מה שמציעים לי. זו כפייה מדרגה ראשונה. אין להם שום עניין בי ושום רצון להיטיב, רק להלעיט בתרופות פסיכיאטריות.
וכמובן שהממסד בארץ זורם איתם. הוא ממסד מדיני וכלכלי.
אבל אני לא חייב להיות קורבן של הטירוף הזה. הוא, אגב – הטירוף והתרגיל הביביסטי.
אם רוצים להיטיב עימי – יש אלף ואחת דרכים אחרות. הם לא עזרו באף אחת מהם.
כל מטרתם לדכא אותי ולהפוך אותי לקורבן.
זו האמת.
ובכן, לאדם יש אוטונומיה על גופו וגם הזכות להחליט איזו רפואה יקבל. אני מזמן פניתי לרפואה הטבעית ואף הודעתי על כך. כל רדיפתי והעינוי שלי – שבאמת עבר כל גבול – הוא על רקע זה.
כמו כן, אפילו בתחום הגזרה – כל פסיכיאטר אחראי יודה מיד שלא מדובר כאן בטיפול פסיכיאטרי רגיל, הוא אולי לפעמים יכול לסייע, אלא ברדיפה עיקשת שהפסיכיאטריה משמשת לה ככלי דיכוי.
זו האמת.
היה לי איזה חלום על אהבה ומוסיקה.
לא זוכר ממנו כלום.
כסף, כוח – וכבוד (או אי כבוד).
כל המדינה הזאת, על כל אגפיה, לא הצליחה לעשות דבר צדק קטן, אפילו לא בערך. בסדר, 'ממשיכים הלאה'.
מהאי של אפשטיין למדנו – העשירים יכולים לעשות כל מה שהם רוצים.
בעתיד נצולם בכל מקום.
אה, רפואת שיניים – בהתחלה היא בכלל הסתכלה על השן שבצד השני…臘חרטוט אחד שלם.
סתם הרסתי לעצמי
גם זו מורשת הביביזם
ישעיה (פרק א) אומר – אשרו חמוץ.
'הפסיד'. נו איך אפשר לנצח כך,חכמים גדולים.
מה המרחק בין הטיטניק לקרחון ברגע זה, לדעתכם?
לא הרבה יודעים, אבל גם על הטיטניק היה איזה יונה הנביא אחד. הם לא כל כך אהבו אותו שם, הוא הפריע למשתאות שלהם. אז גם שם הוא ירד לחדרו מוקדם בערב, שכב וירדם. אפילו לא הסתכל בחדשות הערב.
יונה, בן אמיתי היה. ואמיתי איש אמת היה, ולכן כך היה גם בנו. לכן לא היה יכול לסבול את השקרים הבוטים והמניפולציות הגלויות ששודרו מהמסך.
אגב, לאשתו של יונה קראו קייט, קייט וינסלט.