יושב בתור במרפאת שיניים, יש לי זמן אז אכתוב קצת.
סיפורי האישי – שלא מעניין איש – השנה החלטתי להיעזר בשירותים הסוציאלים במדינה, והם דפקו אותי בצורה קשה. ואחרי כל זה נראה לכם שיש להם איזושהי כוונה להודות בטעות או לפצות? מה פתאום. הם רק מערימים עוד קשיים ומוסיפים הסתרה על הסתרה.
גם לי אומרים לשתוק. אבל אני לא יכול לשתוק. אני כמו דוד אבידן שכתב – 'נולד בלי משתיקול ולכן חרק'.
ובעקבות כל זה הבנתי שזו דרכה של מדינה זו מראשיתה עד היום – שקרים, הסתרות, פשעים, רציחות, גזל, וכן הלאה. על ידי כל הממשלות (למעט אולי ממשלת רבין, שניסה).
כך ב-1948. יש איזה מיתוס שלא היו כאן אנשים. 'ארץ ללא עם לעם ללא ארץ'. גם הסופר ז'ול וורן כתב איזה דו"ח כאילו הארץ הייתה שוממה. המציאות אחרת – ערביים מקומיים ישבו כאן מאות שנים. ובמלחמת העצמאות שלנו, היא הנכבה שלהם, הם גורשו ואף הומתו. כמעט כל היישובים בארץ בנויים על אדמות כפרים פלסטיניים הרוסים.
אבל מישהו לומד על כך? לא. למה? אינדוקטרינציה ישראלית ציונית.
כך היה גם ב-1967. האם הייתה זו מלחמת אין ברירה? לא ממש. היום אנחנו יודעים שישראל שלחה טרקטורים ליד הגבול כדי לעורר את הסורים, והם אכן הגיבו. כך פרצה המלחמה.
כך גם ב-1973. מלחמת יום כיפור. כדי להבין מה – אולי – קרה שם באמת יש לצפות בסרט 'מי ירה בג'ו אלון'.
כך היה גם ב-2000, פסגת השלום של ברק ועראפת. מי שקצת חקר את הפרטים יודע שברק הוא זה שהכשיל את המשא-ומתן, מתוך פזיזותו ויהירותו, וכך יצר נזק עצום לדורות, כי מעתה הנרטיב הישראלי השולט היה ש'ברק ניסה והם לא רצו', 'ברק הציע להם הכול' (הוא לא), ולבסוף – 'אין עם מי לדבר'. האמת כמובן הפוכה – בצד הישראלי אין עם מי לדבר. אבו מאזן יושב שנים בביתו, שותה קפה ואוכל חומוס, ואף אחד לא מדבר איתו. יש תיאום בטחוני מלא בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, אבל שום נכונות ישראלית לשיח הוגן.
תחשבו רק, רוב הזמן הזה מי ששולט הוא נתניהו. אפילו מפגיני המחאה היום יודעים שבאשר לנתניהו 'אין עם מי לדבר'. מדובר ברמאי מדופלם, שאי אפשר להאמין למילה שלו. ממילא גם אי אפשר להגיע איתו להבנות או הסכמים. הוא גם אינו עושה דבר, בפועל, לשיפור המצב. נוח לו עם הפיתוח הכלכלי הטכנולוגי של ישראל בלבד. אז אם עם בני עמו הוא נוהג כך, עם הפלסטינים לא על אחת כמה וכמה? ודאי.
לכן ישראל הציונית, מראשיתה ועד היום, מבוססת (תרתי משמע) על גזל, עוול, נישול, ושאר פשעים.
היחיד שניסה לעשות משהו הוא רבין, אבל אתם יודעים מה היה סופו. ומי היו אויביו? – אלה שבממשלה עכשיו.
גם אולמרט עשה ניסיון יפה, אך נכשל משפטית. אולי הוכשל בכוונה.
*
טוב, יצאתי. מכ'פת לי מכל זה.
מחשבות לעצמי 