על הכפייתיות הפסיכיאטרית והביביזם

על הכפייתיות הפסיכיאטרית והביביזם.

אספר על הדברים מנקודת המבט שלי.
איכשהו, עם תחילת הביביזם, אי אז ב-2008, נכנסתי למערכת הפסיכיאטרית, ממנה לא הצלחתי לצאת עד היום. אבל האם קיבלתי איזשהו טיפול חוץ מתרופות? לא.
למעשה, מדובר פשוט בסימון.
הכדורים האלה לא ממש עוזרים, אבל זה הדבר היחיד שמוצע.
למשפחה, גם אם לא נעים להודות בזה, תמיד נוח שיש שעיר לעזאזל, כבשה שחורה, שעליו אפשר להשליך את כל הכעסים, בעוד השאר ממשיכים בחייהם הנעימים. וכך הלכתי והתקבעתי לתוך משבצת זאת.
כאן הנזק כפול – גם הטיפול התרופתי לא עוזר כלל, וגם טיפול אחר, או אפילו הקשבה או אמפתיה, אינם מתקבלים.
וגרוע עוד מזה – אתה נתפס כגורם הבעייתי. להם מותר לעשות כל עוולה וזה בסדר, ואתה נתפס כגורם הבעייתי.
ומדוע זה? בגלל ההחתמה, הסימון.
וסימון זה אין לו שחר, פשוט מדובר בשוני הקיים אצלי, בדעות ובאישיות.
היום, הדברים הרחיקו לכת כל כך, עד שכבר אי אפשר לאחותם.
וזהו-זהו הביביזם. זהו יסוד ערלות האוזן והלב, לדעתי. וזהו משחק הקורבן והיפוך התפקידים.
להם אין אינטרס שתצא ממצב זה ותתחיל להחלים, כי אז יאבד היתרון שלהם. ולכן הם משתמשים בכלי הפסיכיאטרי ככלי איום, כפייה וענישה, לא ככלי ריפוי.
ובשלב מסוים, בגלל היחס השלילי הקבוע, באמת נוצרת נכות או צלקת אצל 'המטופל'.
להמשיך בקו זה של הביביזם יוביל לקטסטרופה, לפחות לצד הקורבן. אך גם את נפש המקרבנים הדבר הורס.
מי יציע מפלט?

וכדברים האלה כתבתי היום בפייסבוק –

מעבירים כספים
מעבירים נוזלים
צדק אין.

בעיקר נגעל.

הצלחתם לעקוף את האמת. לחסלה.

דפוס התנהגות ידוע –
לאמלל ואז להאשים את הקורבן.
תסמונת הקוזק הנגזל.
הוא הדפוס השולט בישראל היום.
לכן האלימות גואה.

מלכוד

'אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה' (יצחק רבין).

ביביזם – לדכא אותך דיכוי גמור ואז לצאת לחגוג.
וכמובן גם להאשים אותך בזה
אלם הביביזם – שתיקה ואלימות.

אלם הביביזם – שתיקה ואלימות.
ורמאות
*שוק הימין

בשלב מסוים נצטרך לדבר על תוקפנות פסיכיאטרית. ממסד כפייתי ומזיק.

כמו כן, הביביזם מלבה אלימות, לכן גם מלבה פיגועים וטילים. הוא מוביל לזה.

*

כן כן, מה קורה עם זה?
לומדים ולא מקיימים.

*

וגם, על דרך האמת –
זה כל סוד ההבדל בין טוב ורע.