יומן בוקר, 6.5.23
כמה דברים, עוד תלונות, אין חדש.
אבל הדברים באמת כבר עברו כל גבול.
השבת אחי מתארח כאן בבית הוריי, מה אומר.
רק הזכרתי את הנאצים, שהמשיכו לחיות כרגיל בזמן השואה. ושרובם בכלל לא ידעו, כי הסתירו מידע. והם היו מאוד מסודרים, הכול במסמכים – זה למוות וזה לחיים.
כלב משוטט בנחלאות. 'תירו בו', כתבתי. מישהו ענה – אני מקווה שכתבת את זה בטעות. חיים בלה לה לנד האנשים.
וחזרו החלומות. למשל באחרון אנשים אומרים – 'והוא אהב אותה'. כן, זה העניין. לא רק זה, אבל זה חלק גדול.
מהפייס –
וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ.
אין לאף אחד במדינה המחורבנת הזאת זכות קיום.
בני זונות.
לא, לא סיפרו לי.
בני זונות.
ועוד סיכום במילה – דיכוי.
מה יודע השלטון הביביסטי לעשות? רק לדכא.
'הבשורה המתוקה, הדיכוי המר' – אומרת כותרת המשנה של ספרו של אבישי בן חיים. בינתיים אני רואה רק דיכוי מר.
חידושי האקדמיה מאתמול, שימוש ראשון –
שמעתם איזו גִּזְלוּת דַּעַת הייתה כאן? הרַחֶשֶׁת לא הגיעה עד אליכם? שמועות הרי עוברות כמו רוח ביום מְנֻשָּׁב. אז אם שמעתם, עשו שֶׁתֶף. ולכו לקִהוּל המחאה. אנשים הם לא תִּסְחֹרֶת!
קרע בבגד שלא מתוקן הולך ומתרחב, אתם יודעים.
זיכרון –
אני חוזר שוב – אם משהו לא בא לכם טוב בעין, אם משהו לא פועל לטובתכם, אם ידיעה מסוימת לא נוחה לכם – פשוט תתעלמו מזה וזה יעבור. זאת עצת אחיתופל הכי טובה שאני יכול לתת לכם.
לפעמים אותן מילים נשמעות אחרת רק לפי הכוונה שמאחוריהן.
למשל הצירוף 'מגיע לו!'.
אפשר לומר זאת על מישהו שסובל וחושבים שבצדק הוא סובל. מגיע לו!
ואפשר לומר זאת על מישהו שמקופח שלא בדין, ואז האמירה היא התרעמות על הקיפוח – מגיע לו!
הכול תלוי באיך דנים אותך.
תרבות הביטול – שורש הרע.
אז שאולי צדק, אה?
הכול שב כשהיה
אותו דיכוי, אותה חרפה
וכך נראה להם שנוכל להמשיך.
נופ, עדיין מדבר לעצמי.
לפי ממשלת הימין הזאת, הדתיים יותר צודקים ויותר מוסריים מכיוון שהם מקיימים את המצוות. זה הכול.
תפסתם את הדג הלא נכון אני חושב, שחררו אותו, שלא ינשך אתכם.
הכול עניין של יחס. ואני קיבלתי יחס מחפיר. במה יש לכם להצטדק?
ספר היום.
רלוונטי מאי פעם.
הכול אנשים יעשו בשביל כסף.
וואלה באמת, הכי טוב לשתוק.
בממשלה זו נמצאת טלי גוטליב, מגינת האנסים. משמע – ממשלה זו היא ממשלת אונס.
נראה שזה כבר לא משנה מה אכתוב כאן..
התיוג עובד גם על מנגנוני התגובה
אתיקה, אתיקה, אתיקה, אתיקה, אתיקה.
וישבו לאכול לחם
עם כל הסיסמאות הביביסטיות הנאלחות
שכחתי, כולם שומרים שבת ואז יוצאים להפגין. פתטיים.
חירשות מוחלטת. אפילו מעט מוסר לא יכנס לאוזנם.
עדר חזירים.
בחיי, זה כל כל אבסורד שזה כבר מצחיק. סדום ועמורה זה ארץ החלומות לעומת המדינה הזאת.
להסביר? יש להם מערכת ניתוב והם לא רואים שום דבר מחוץ לה. יכול לעמוד אדם מול העיניים שלהם, אבל הם לא יראו אותו, אלא רק מי שמקוטלג לפי מערכת הניתוב שלהם. טחו עיניהם מראות.
עכשיו, אם מערכת הניתוב טעתה ודפקה אותך – אין לך מה לעשות.
טרגדיה מודרנית.
גם היום הנאציזם הישראלי שועט.
הפאנינג מנוולים בני זונות.
ואיך התאפשר דבר כזה? אה? יש פה מישהו שנותן דין וחשבון במדינה המחורבנת הזאת?
בפשטות – הפכו אותי לאסיר פוליטי. למה? כי אני שמאלני, ולכן בהכרח 'עוכר ישראל'. כן, הסטיגמה הטיפשית הזאת הפכה למעשים. ואתם עומדים מנגד. איפה כל אנשי השמאל בארץ הזאת? אתם מפגינים? יפה. אבל קודם שחררו את האסיר הפוליטי.
מחשבות לעצמי 