יומן ערב, 3.5.23
כתבתי היום עוד כמה פרקים בספרי על 'הדירה'. סיפור פלאות מוטרף, אבל גם יורד אט אט לקרקע המציאות, בערך. ואולי גם אני כך.
וכתבתי כמה תלונות בפייסבוק, אבל אין עונה. גם במערכת הישראלית אין עונה, כולם מסונכרנים עם הפשע הנתעב ומגבים אותו.
בדיוק קורא (נוסח התשליך) –
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.
מיכה ז, כ.
פירוש שלי – למה תתן אמת ליעקב? כי אין לו.
פסוקו של יום –
נראה לי שהקטע הזה מתאר יפה את המצב החברתי היום –
א אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי. ב אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם. ג עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ. ד טוֹבָם כְּחֵדֶק יָשָׁר מִמְּסוּכָה יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם. ה אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ. ו כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. ז וַאֲנִי בַּיהוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי. ח אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהוָה אוֹר לִי.
מיכה ז.
והנה במילותיו החביבות של שאול –
29 אכן מלאים הם בכל עולה, רשע, חמדנות, רע; מלאי קנאה, רצח, מריבה, מרמה, מזמה. 30 הולכי רכיל הם, מוציאי דבה, שונאי אלהים, חצופים, גאים, רברבנים, חורשי רעה, ממרים פי הורים, 31 חסרי הבנה, בלתי נאמנים, קשוחי לב, אכזרים. 32 הם יודעים את חקת אלהים, אשר לפיה עושי מעשים כאלה ראויים למיתה, אך לא זאת בלבד שהם עושים אותם, הם גם תומכים בעושיהם.
רומים א.
האקדמיה חידשה מילים, ורחל אליאור כתבה –
אני הייתי בוחרת ב"ערעור שפיות" אבל
החלופה שבחרה האקדמיה למושג גזלייטינג בעברית היא "גִּזְלוּת דעת";
לפי הודעת האקדמיה, המושג גזלייטיניג, שב-2022 נבחר למילת השנה של מילון מרים-ובסטר, "מציין התעללות נפשית שבה המתעלל מפעיל על הקורבן מנגנון של שליטה בתודעתו וערעור הדרגתי של האמון שלו בתפיסת המציאות וביכולתו להבחין בין מציאות לדמיון".
מכתבה של ניר חסון בהארץ
עניתי –
א. אין צורך בחידוש מילים. גזלייטינג בעברית – גנבת דעת.
ב. שלטון נתניהו מתמחה בפרקטיקה זו, גזלייטינג.
המשיחיים העלו סרטון על אמונת השילוש. והם גם דיברו שם על 'התעללות פרשנית בטקסט'. כן, הייתה פה התעללות, אבל אחרת.
בכל מקרה עניתי –
יש אלוהים אחד. בשום מקום בתנ"ך לא נאמר בצורה ברורה שיש ריבוי באל. כן נאמר בצורה ברורה שה' אחד, ואין עוד מלבדו. כל יהודי יודע זאת. ולמעשה, יהודים רבים מסרו את נפשם בדיוק על הדבר הזה. ומי הרגם? הכנסיה. אמונה הנצרכת להוכיח את אמיתותה באלימות אינה נכונה.
זאת ועוד, גם ישוע לא טען שהוא אלוהים. הוא אמר 'אני והאב אחד', אך אפשר לראות זאת ביטוי של קרבה. גם הסופים הדרווישים מנסים להגיע לנקודה הזאת של אחדות עם האל. וכן הדבר בביטוי 'הרואה אותי ראה את אבי'.
ולמעשה, טען בפירוש שאינו אלוהים. כשרבי אחד קורא לו 'רבי הטוב', ישוע עונה לו – 'מדוע אתה קורא לי טוב? אין טוב אלא אחד, והוא האלוהים'. מכאן ברור שלא ראה עצמו כאלוהים.
רק מאוחר יותר, בוועידת הכנסיה, החליטו הכמרים על העיקר הזה, וגם קבעו אותו כדוגמה, והרגו את החולקים עליו, כפי שידוע לכל היסטוריון. מכאן להערכתי הדרך הנוצרית החלה להשתבש. ישוע לא היה אוהב את זה, שכן אמר 'האוחז בחרב יפול בחרב'.
מה שכן, לאלוהות יש התגלויות שונות, שבתנ"ך מבוטאות על-ידי מלאכים, רוח הקודש, נביאים וכו'. אך אלה הופעות של אלוהים, סוג של דרכי ביטוי שלו, ולא אלוהים עצמו.
כל הסתכלות אחרת היא בגדר עבודה זרה, שנאסרה בעשרת הדיברות.
אין תגובה.
מחשבות לעצמי 