התסבוכת

אז בואו ואספר לכם בקצרה לאיזו תסבוכת נכנסתי, למרות המבוכה.
לפני כשנה נכנסתי לגור בדירה בנחלאות. נאמר לי שזו דירה רגילה. אבל לאחרונה גיליתי שאין זה כך. מדובר במעין הוסטל. יש לי ראיות די מבוססות לכך, שלא אפרט כאן.
אלא שהמערכת מכחישה, וכן המשפחה.
בינתיים נפגעתי קשה, כי התאהבתי בשכנה שם, שמתברר שהיא מנהלת ההוסטל. אני כתבתי לה, אך היא עדיין לא ראתה לנכון לשתף אותי בפרט החשוב הזה, שבעצם סוגר כל אפשרות לקשר בינינו.
בינתיים, הופעלו עלי שם מניפולציות שונות, וגם נותקתי מההקשרים הרגילים שלי.
בשנה זו גם לוויתי על ידי הרווחה, אך גם הם הסתירו מידע זה ממני, גם לאחר ששאלתי על כך. כל המערכת עומדת מאחורי ההסתרה.
אבל תשלום הדירה היה מלא, וכך עתה נגמר לי הכסף. הם התעשרו, אני התרוששתי. הם חגגו, אני סבלתי.
הדבר היחיד שאני יכול לעשות עכשיו הוא לחזור לבית הוריי. אבל היחסים בינינו עכורים, ועוד יותר אחרי שנה זו. ומלבד זאת אני פגוע בנפש, בגוף וברכוש.
ואף אחד לא לוקח אחריות!
תגידו לי, אנחנו בסדום?
את הנזקים מהשנה הזאת אני אסחוב עוד שנים, ואולי עד סוף ימי. הנזק הוא חמור וחסר תקנה. אבל אפילו לא מנסים להציע דרך חלופית של שיקום אמיתי, או דרך שווה והוגנת.
כך הורסים חיים של בן אדם בשנה אחת, אדם שכל מה שהוא רצה זה להתחיל לחיות.

אעיר שמבחינת תפקודי המנטלי אין לכך שום הצדקה.