יומן צהריים, 18.4.23
יום השואה.
מהפייס –
מכיוון שישראל עושה דה-הומניזציה לאנשים, אין משמעות ליום השואה שלה.
פסוק היום –
רשעים מביאים שואה מאז ומעולם –
תהילים סג, י –
וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ.
איך אפשר לעמוד מול הרשע המוחלט?
יציאת מצרים – הסיפור האמיתי:
בסוף פרעה ניצח.
כן, עוד מילה שתשמעו הרבה עם הביביזם – השלכה. זוכרים את זה? האמת שזו טקטיקה של ניצול – הם המשליכים, זו פסיכולוגיה הפוכה של פריבילגים נצלנים.
ביביזם = עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (כן, גם גילוי עריות).
(ולא מעניין אותי יום השואה שלכם).
מי שמנסה להרוג את החלק הילדי בנפש הוא טיפש, בין אם הוא רב או פסיכולוג. חייבים לשמור עליו במידה מסוימת, כי הוא מקור החיים. אבל מה יש לדבר עם טיפשים.
נזכור שבמחנות שמו גם הומואים וחולי נפש – והרגו אותם.
הם פושעים נגדך, ואז מאשימים אותך בפשעים שלהם.
או ביתר קיצור – הם פושעים.
סיבת השואה היא כנראה – לימוד הגמרא.
הפיגוע ברחוב שמעון הצדיק – כי אתם מענים צדיקים.
לראשונה, לא אעמוד בצפירה.
קוזקים נגזלים, כן.
*
שיחות –
עם רועי –
יש השגחה, שכן נכתב –
ואנוכי בראתי משחית לחבל. ישעיה.
'ברוך דיין אמת'. חז"ל.
הדאיסטים חשבו שאלוהים ברא את העולם ואז נעלם, ולכן אין השגחה, פעם גם חשבתי כך, אבל עכשיו אני חושב אחרת. כן, בגישה התנ"כית.
האם זה לא הומניסטי? לדעתי זה לא סותר הומניזם, אבל זה תלוי בפרשנות המילה – אם זה 'האדם במרכז', וגם מחליט לבדו על גורלו – אז כן, זה סותר. אבל אם זה גישה אנושית וחומלת כלפי בני אדם ומתן כבוד לכל בריה – אז זה לא סותר. כי יש חלק אנושי, אבל יש גם חלק אלוהי, ודין שמיים.
וגם –
עם רפי –
יום השואה כפי שהוא איבד אפקטיביות. השאלה היא מה עושים עם העבר הזה, אילו לקחים לומדים ממנו. סתם להנחיל טראומה זה מיותר. בטח כאשר מדובר בילדים.
והנה, בכל העולם עמים עם טראומת עיבדו את הטראומה שלהם והמשיכו הלאה. אפילו בגרמניה עצמה עשו חשבון נפש והרבה מהדור החדש מכים על חטא (אמנם גם יש לא מעט נאו-נאצים). ורק אצלנו מנציחים את הטראומה במקום לרכך אותה ולהתקדם ממנה. אני איבדתי עניין בסוג שכזה של זיכרון שואה.
*
ראיתי שיש כל מיני שערוריות מזדמנות – צעקו קצת על ביסמוט, ירקו לעבר נזירות. על כך כבר כתבתי את שירי – כוס תה. כי אין כל אלה אלא סערות בכוס תה (או שערות). כל זה אלו דברים מהונדסים של התקשורת.
במציאות קורים דברים הרבה יותר נוראיים – ומתעלמים מהם. אז תסלחו לי שאיני מתרגש.
וכן כמאמר קהלת – אין חדש תחת השמש.

