יומן ערב, 13.4.23
יהודים וכסף.
מהפייס –
יש דברים בגו, אבל מתעלמים מהם.
אמל"ק הפרשה – שעמום.
אמל"ק – לא עונים.
הפער כל-כך גדול.
שלל רב… (להם)
מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם.
המלכוד – מכים אותך, משגעים אותך, ואז אומרים לך לך לטיפול.
אמל"ק – רשע מוחלט.
מוליכים בכחש.
שודדים, רוצחים ואנסים.
פסוק היום –
דברי הסוחר חסר הלב –
כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.
תהלים קטז, יב.
זמן חסימת ניסיון דיבור: 2 שניות.
ושוב – אם אין דיבור, כלומר יש אלם – יש אלימות.
או – אם אין דיבור יש הדברה.
לפי המדרש, המצרים היו שמים ילדים עבריים בקירות הבתים כחומר בנייה.
זוכר זאת עוד מתקופת ביבי הקודמת.
רצח עם.
יש טעות. למה לא מתקנים אותה? למה מחכים? לעוד נזקים?
הבנאליות של הרוע.
הרוצח שכח והמשיך בדרכו, אבל הנרצח עוד זוכר.
מי יחזיר את כל מה שאבד? נבלות.
*
מרקס על היהודים –
אנטישמי? אני חושב שהוא די מדייק –
"עלינו לבחון את היהודי האמיתי הארצי, לא את היהודי של שבת, כפי שבאואר עושה זאת, כי אם את היהודי של ימי חול. עלינו לחפש את סודו של היהודי לא בדת כי אם לחפש את סודה של הדת בתוך היהודי האמיתי. מהו הבסיס הארצי של היהדות? הצורך המעשי, התועלת העצמית. מהו הפולחן הארצי של היהודי? הסחר־מכר. מהו האלוהים הארצי שלו? הכסף! כעת ניתן לטעון: האמנציפציה מהסחר־מכר ומהכסף, דהיינו מהיהדות המעשית והמציאותית פירושה האמנציפציה העצמית של זמננו".
ובהארץ ממשיכים ומסבירים –
מה שטוען כאן מרקס הוא שהתאווה לממון היא מהותה של היהדות. והאמנציפציה מהאנוכיות החומרית ומהתועלת העצמית שבצבירת הון היא היא לדעת מרקס האמנציפציה האמיתית, שתכלול את כל החברה הבורגנית בת זמנו, שקלטה לתוך עצמה את האפיונים השליליים של היהדות. ובמלותיו של מרקס: "היהודי השתחרר באורח ההולם את מהותו, לא רק על ידי זה שהוא סיגל לעצמו את עוצמת הכסף אלא שבאמצעותו וגם בלעדיו הכסף הגיע לשלטון עולמי והרוח היהודית המעשית הפכה לרוח מעשית של העמים הנוצריים. היהודים השתחררו ככל שהנוצרים הפכו ליהודים".
*
חידת היגיון סתמית –
ומשה כיסה את המצרי בחול, ואז לקח תוסף תזונה.
(6).
ויטמין.
*
עוד פרחים
מחשבות לעצמי 