יומן צהריים, 12.3.23
בשבת לא כתבתי כלום בפייסבוק, אבל במוצ"ש ובראשון בבוקר כן – להלן.
במוצ"ש כמובן הייתה הפגנה גדולה, 201,000 בתל-אביב, אמרו בטלוויזיה. כל כך מדויק? ובבוקר חזל"ש.
הלכתי לקנות משהו ואמרתי למוכר 'נקווה לטוב'. הוא אמר 'בטוח יהיה טוב'. טוב, זה הביביזם. אמרתי לו – כלום לא בטוח, מאתיים אלף מפגינים אתמול לא בטוחים שיהיה טוב, אנו רק יכולים לקוות שיהיה טוב.
ומישהו אחר שאל אותי מה דעתי על כל מה שקורה? אמרתי לו שאני בדעת הנשיא הרצוג, שצריך איזושהי פשרה, ולא באף אחד משני הצדדים הקיצוניים. ומעבר לכך – יש עכשיו עליית מחירים גדולה, ובזה צריך לטפל, לא במשפט – וזו דעת הדר מוכתר.
והנה מהפייס –
בערב –
וואו, אילו מילים חריפות אומרים בטלוויזיה.
(גירושין, התאבדות המונית ועוד).
נחזור ליסודות –
יש טענה משפטית אחת חשובה של הימין – אלוהים הבטיח את ארץ ישראל לאברהם. זה נכון.
מצד שני אני אומר להם – יש כמה מיליוני פלסטינים בארץ ישראל, מה תעשו איתם?
מה דעתכם?
(אגב, אם אין לכם תשובה על השאלה הזאת, אין לכם דעה פוליטית רצינית. רק אומר).
-ובדיוק פייסבוק הזכיר לי את הביקורת שלי על ספרו של גודמן מלפני 6 שנים –
https://m.facebook.com/hagaibooks/photos/a.1508346092799076/1680822085551475/?type=3&mibextid=Nif5oz
אני מזדהה תהליכים שמזכירים את 2007.
ואי ואי איזו דרמה.
מה קורה בעצם?
איך פתאום כולם נהיו צ'רצ'יל? (נילחם בחופים… לעולם לא נוותר).
כולכם טועים.
לילה טוב.
בבוקר –
'הכול נקבע מראש', האמין גם איינשטיין. אז מה אכפת לי? אני יכול רק לעשות את הטוב ביותר מבחינתי בכל רגע נתון.
כן, בהחלט יש כעס.
-הרבה דברים מכעיסים. עוול מכעיס, אי צדק מכעיס.
נכון –
ויעקב הגיב נכון –
אנסה לחפש אח"כ ציטטה מדויקת, אבל רוברט אינסון חשב על זה באופן די שונה. ("מה ששנוא על חברך אל תעשה לו" – כי אולי דברים שונים שנואים עליו ועליו?).
ועוד תמונות –
מחשבות לעצמי 