יומן ערב, 10.3.23
יום שישי, לפני כניסת שבת.
כמה דברים.
לזכר חיים טופול –
בסרט 'סאלח שבתי', כשמזכירת הקיבוץ מטיפה לסאלח על הפרימיטיביות שבבקשת כסף על נישואי בתו, היא אומרת: "חבר, אנו חיים במאה ה-20". סאלח משיב: "ואני חי במעברה". מזכירת הקיבוץ ממהרת לתקן אותו בטון פטרוני: "המאה ה-20 היא לא מקום לגור בו!". וזה משיב: "גם מעברה לא!".
*
לא יראני האדם וחי.
אבן עזרא –
לא יראני – קמוץ, כמו: ואומר אין רואני (ישעיהו מ״ז:י׳), להוצאנו ממצרים (שמות י״ד:י״א), אם שוב ישיבני י״י (שמואל ב ט״ו:ח׳).
אבל למה?
*
התנ"ך לא רואה עריצים בעין יפה –
'עדת עריצים ביקשו נפשי'.
אבל יש גם יוצאים מהכלל, הנביא מדומה לעריץ לפעמים.
*
תומר קוקס מהטוויטר כותב יפה על פצענו –
https://twitter.com/TomerCooks/status/1634076030766858240?t=td0_EqFc5Fq2gkQR3Ml8LQ&s=19
ובהקשר הזה –
השיר הישן הזה שלי הופיע בכמה ספרים של משרד החינוך, וגם נלמד באוניברסיטה. נראה לי מתאים גם למציאות הישראלית העכשווית –
מה אתה עושה כשאתה פוגש פצע?
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ פֶּצַע?
מְמַשֵּׁשׁ? מְצַלֵּם? לוֹחֵץ אֶת יָדוֹ, אוֹ עוֹבֵר לַמִּדְרָכָה הַשְּׁנִיָּה? מַצְדִיעַ?
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ פֶּצַע שֶׁהוֹדֵף אוֹתְךָ כַּמָּה צְעַדִים אָחוֹר?
חוֹזֵר עַל עִקְבוֹתֶיךָ הַקִּדְמִיִּים, אוֹ חוֹזֵר עַל עִקְבוֹתֶיךָ הָאֲחוֹרִיִּים?
נִגָּשׁ אֵלָיו כְּשַׂחְקָן רִיבָאוּנְד אֶל סַל, אוֹ כְּרַכָּז בַּשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמִּשְׂחָק?
מִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ כְּכוֹכָב לֶכֶת? מֵאִיר עָלָיו כְּשֶׁמֶשׁ? מִתְנָגֵּש בּוֹ כְּמֵטֵאוֹר?
לְאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְאוֹשֵׁשׁ מִן הַהֶדֶף וּמְכַוֵּן אֶת דְּפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁלְּךָ לְקֶצֶב מֶטְרוֹנוֹם –
בְּאֵיזֶה חוּט אַתָּה מְחַבֵּר אֶת הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן שֶׁאָמַרְתָּ לַמִּשְׁפָּט הַבָּא שֶׁתֹּאמַר?
כַּמָּה זְמַן תִּשְׁתֹּק אֶל מוּל הַכְּאֵב שֶׁבַּפֶּצַע, כַּמָּה דַּקּוֹת דוּמִיָּה תַּעֲמֹד?
הַאִם אַתָּה חוֹבֵשׁ? הִתְרַפֵּא? הַאִם אַתָּה מֶלַח? קֶרַח? חוּט?
אֵיךְ תֵּדַע אֵיזֶה פֶּצַע זֶה? אֵיךְ תֵּדַע בַּת כַּמָּה הַצַּלֶּקֶת?
וְאוּלַי זֶהוּ פֶּצַע בְּתוֹךְ פֶּצַע? אוֹ שֶׁמָּא עֲקִיצָה? שֶׁטֶף דָּם? מֻגְלָה?
מַדּוּעַ אַתָּה מְמַשֵּׁשׁ אֶת פְּצָעֶיךָ – אוֹ אֶת חֹסֶר-פְּצָעֶיךָ – בְּעֵת הַמִּפְגָּשׁ?
הַאִם נִפְצַעְתָּ? מָתַי נִפְצַעְתָּ? וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁאַתָּה נִפְצָע?
צוֹרֵחַ? מַדּוּעַ? מִתְפַּתֵּל? כֵּיצַד? נִפְצַעְתָּ? כֵּיצַד וּמַדּוּעַ? כוֹאֵב?
[הָלְאָה – שֶׁל מִי הַפֶּצַע הַזֶּה?
וְהֵיכָן הָאִמָּא שֶׁתִּנְשֹׁף וּתְנַשֵּׁק וְתֹאמַר – הִנֵּה, זֶה עָבַר?]
(המשפט האחרון לא מופיע ברוב הפרסומים).
*
חידת היגיון –
שם משפחה מזרחי מזכיר עונש אכזרי שנמצא בחוק התורה.
(7).
תשובה – בוסקילה.
*
ביטוי ששווה להכיר – כלאם פאדי – דיבורים ריקים.
*
סיכום פורים מאת כותבת ערבייה בהארץ –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0389nNs9xDh7SpGKRZqpuSq41idNeFkCP8EicAM9BEGF5y96kUjkWaS5nBGnHi6NyFl&id=1596618201&mibextid=Nif5oz
*
בנוגע למלחמתכם להצלת הדמוקרטיה אני מציע:
א. לכו להתחסן.
ב. לכו להזדיין.
הדמוקרטיה.
*
לאה מזור הנפלאה כותבת –
רבי יהודה הלוי:
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
“חֶלְקִי אֲדֹנָי!” אָמְרָה נַפְשִׁי.
עניתי –
יפה אמר. רק צריך לדייק – עבד ה', ולא עבד חז"ל.
*
אגב, נראה לי שהנקדנים טעו במקום אחד. הם ניקדו –
אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
תהילים מט, ח.
ואני אומר שיש לנקד –
אָח לֹא פָדֹה יִפָדֶּה, אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
*
עדת עריצים ביקשו נפשי.
העריצות בתנ"ך לרוב שלילית, אך גם הנביא מתואר כ'גיבור עריץ' (ישעיה) או כקיר ברזל או עמוד נחושת (ירמיה).
כי מול עריצות נלחמים בעוז.
*
פתגם היום:
לוקשים אוכלים רק בפסח.
(רלוונטי במיוחד במדינת ישראבלוף).
מחשבות לעצמי 