יומן לפנות בוקר, 8.3.23
פורים.
ימים קשים ומבלבלים.
במקום להיות ימים קלים ומלבלבים.
מהפייס –
בנוגע לרעשנים, מזכיר את הפתגם שלי –
רשעים – עושים רעשים.
מאיר אריאל גאון.
שיתפתי את מדרש יונתי.
איך עוצרים דימום בלב?
כאן כמה תשובות.
הבעיה – זה בעורק המרכזי.
מרתק פה.
איזו מגילה מפחידה זאת אסתר, אה?
'נפל פחד היהודים'.
טוב, איבדתם את זה לגמרי.
חגים בשבילי – ימי אבל.
ואגב, כן, ההרג הישראלי ממשיך כל הזמן.
חג ההוללות וההשחתה.
במקום להתחיל לעשות צדק, החליטו להוסיף חטא על פשע.
הגויים, בחגים שלהם, מרוב התלהבות היו יוצאים לפרוע ביהודים. (לכן אולי זה נקרא 'יום אידם').
*
קמתי ב-4 לפנות בוקר ובעקבות דבריי הקשבתי לשני שירים –
אחד שמח –
הכל בגלל האהבה
שלישיית גשר הירקון
מילים: דפנה אילת
לחן: מסה פורסוויקו
הו למה זה בלי הרף
את בי תוקעת חרב
ולא נותנת לי תקווה
אפילו הירח
עלי כבר לא זורח
הכל בגלל האהבה.
אני שותה לי וויסקי
אני שותה שמפניה
עם ג'וני ועם ניסים
וששון מנתניה
אי זה לא עוזר
אצלי הלב הלב בוער
נגנו נגנו לי שיר אחר.
בבר של גברת קוקי
זמרת עם בוזוקי
עד אור הבוקר שם נרקוד
נגנו לי שיר שמח
הלב שלי בורח
נגנו נגנו לי עוד ועוד.
אני רוקד עם מינה
אני רוקד עם דינה
אני רוקד עם סימה
ושוש מבנימינה
אי זה לא עוזר
אצלי הלב הלב בוער
נגנו נגנו לי שיר אחר.
אולי אתה יודע
אולי אתה שומע
למה היא אותי עזבה
אני רוצה לברוח
אני רוצה לשכוח
הכל בגלל האהבה.
אני רוצה לברוח
אני רוצה לשכוח
אני רוצה לשמוח
היין בא למוח
אי זה לא עוזר
אצלי הלב הלב בוער
נגנו נגנו לי שיר אחר.
ואחד עצוב –
הו רב חובל
מיטל טרבלסי
מילים: וולט ויטמן
לחן: נעמי שמר
תרגום: נעמי שמר
הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה
אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.
זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת.
הו רב חובל, אבי שלי, הקשב לקול פעמון
לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון
רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל
ובקולם תקוות עולם לנס המיוחל.
אבוי ליבי ליבי ליבי…
הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך
סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך
רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא יתן לי אות.
אבוי ליבי ליבי ליבי…
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם
נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים
כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל
על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל.
אבוי ליבי ליבי ליבי…
*
חשבתי לשתף אחד, התלבטתי איזה. בסוף החלטתי שלא אשתף. די, שיתפתי כבר מספיק.
והנה כל סודי –
יש לי לב.
מחשבות לעצמי 