יומן ערב, 27.2.23
מהפייס –
ר' הילל אומר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה.
סנהדרין צט, א.
והלכה כבית הילל.
כנראה שבתקופת ישוע היהודים היו ביביסטים.
אם ביביסט אומר שהשמש זורחת – אל תאמינו.
עובר על רשימת הספרים החדשים ב'עברית', מלא דברים יש שם. רמת העניין שלי בהם – 0.
נראה שירושלים היא כבר לא מה שהייתה, מה יש לי לחפש פה?
מהו עוד הביביזם היהודי? מטריאליזם מוחלט.
הכול בישראל – גזל.
ערב טוב.
"אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְהִסְתַּלֵּק… שֶׁכֵּן זֶה טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר. אוּלָם הִשָּׁאֲרוּתִי בַּגּוּף נְחוּצָה יוֹתֵר לְמַעַנְכֶם".
שוין.
(מהברית החדשה).
דבר פשוט – כולנו בני אדם ולכולנו זכות לחיות בכבוד ולממש את עצמנו.
אבל לא.
בתקופת בנט-לפיד, עד כמה שאני זוכר, כמעט לא היו פיגועים. אני טועה?
קמתי הבוקר עם השיר היפה הזה, לא יודע למה. (נפאל, גלי עטרי).
אולי בגלל השורות האלה –
וכשתעוף, תעוף, תעוף
תעוף ציפור האבן,
לא תהיינה מלחמות
המזימה והאימה
יהיו רק זיכרונות
מן השנים העגומות.
בוקר טוב.
שוב ושוב אני קורא שאנשים אומרים ש'אין מילים'.
הנה גיורא פישר על כך.
נאום חזק של אהוד ברק בהפגנה.
תורו, מתוך ההקדמה.
מרי אזרחי בלתי אלים.
בעקבות דברי אהוד ברק בהפגנה.
חידת היגיון –
איפה בילה ג'פרי אפשטיין? הדברים האלה פורשו באופן לא נכון!
(2, 5).
– אי הבנות.
ללאה נאור –
בדיוק אתמול הזכרתי את הפסוקים האלה –
תהילים לד –
יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.
טו סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.
עוד פסוק יומי –
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].
תהלים ט, יג.
ועוד –
גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר.
משלי יז, כו.
סיפור לגיסי –
כידוע לך, אני גר בבית שבו גר בעבר פרופ' ליבוביץ (…). בכל מקרה, זה אתר תיירותי ובאות לפה מדי פעם קבוצות תיירים, עם מדריך. ויש מדריך אחד שבא לפה מדי פעם עם קבוצה, והוא כל פעם חוזר על אותם דברים. ובחלק ממהרצאה שלו כאן הוא מזכיר את הרב כהנא (עדיין לא הבנתי מה הקשר של הרב כהנא לפרופ' ליבוביץ, הרי אלה שני הפכים, אבל מילא). והוא כל פעם חוזר על הדבר הזה: שהרב כהנא אמר – אתם יודעים מתי תבוא הגאולה? כשהיהודים יחזרו בתשובה.
בפעם האחרונה שהוא היה פה ואמר את זה צעקתי לו מהחלון – גם שעון מקולקל צודק פעם אחת (צריך לומר פעמיים, אבל מילא). הקבוצה כמובן הסתכלה עליי בתימהון.
בכל מקרה, סיפור קטן, שחשבתי שיעניין אותך, ואולי יעניין גם אחרים.
מחשבות לעצמי 