יומן בוקר, 21.2.23
העבירו את חוקי הדיקטטורה, ומבחינה פיזית ורגשית אני הרוס.
מהפייס.
בערב –
אז מחר קמים לדיקטטורה?
מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
ובבוקר –
אז התחילה הדיקטטורה, כן?
קורא שהיום יום ההולדת של דוד אבידן.
אני כתבתי ספר על דוד אבידן – 'הפסימיזם הפואטי'.
הספר הזה לא זכה לשום התייחסות.
גם ספריי האחרים (למעט הראשון) לא זכו לשום התייחסות.
תאמרו הספר לא טוב? לא, הוא ספר טוב מאוד, מבריק.
וכמדרש חכמים – אמנם נכתב 'יהללך זר ולא בפיך', אך במקרה הצורך ניתן לקרוא – 'יהללך זר, וַלא – פיך'.
המשך יום טוב.
אפשר לסכם את מהות הממשלה הזאת במילה אחת (למדתי אותה בתהילים): רשעים.
דיון פייסבוק, כביכול ענייני, אבל בסוף באה קללה עסיסית. כמו בימים הטובים של הביביזם. לא למדנו כלום, נשארה אותה טינופת, מימין ומשמאל.
-ואין צורך לענות אם לא רוצים, באמת-
מחשבות לעצמי 