על המן

יומן בוקר, 18.3.22
אתמול כתבתי שני יומני ערב ונאלצתי למחוק את שניהם. חמתי בערה בי, ואמרתי דברים חריפים.
האם הם לא נכונים? איני יודע, אני חושב שהם נכונים. אבל יש דברים שמוטב לא לומר, גם אם הם נכונים.
ובעיקר, יש להשתדל לא להידמות להמן. אמנם הביטוי 'חמתו בערה בו' נאמר דווקא על אחשוורוש, אבל גם הוא דמות מפוקפקת ביותר. אבל המן? הרי זה צורר היהודים!
ואני סובל מאוד בחג הזה, ובכלל, בשבתות ובמועדים. לא מצליח להסתנכן עם ההווי היהודי, למרות שמנסה מאוד. למשל, קורא הרבה על החג.
הנה למשל, רחל אליאור שיתפה מאמר ארוך על החג, ונראה לי שאני היחיד שקרא אותו, לפחות אני היחיד שהגיב. אבל אין בי שמחת החג, אלא להפך, יש בי עצב. עצב – וכעס, כאמור.
אבל עד כמה שהדברים קשים, מאוד כדאי להשתדל לא להיות כהמן.
מיהו המן, מלבד שונא היהודים? מי שהפיל 'פור הוא הגורל'. שתי אלה מילים שאינן בעברית, ובעברית שייכת לפה המילה 'מקרה', שלחז"ל יש הרבה דברים לומר נגדו. ועוד כאן המילה מזל, ומצד אחד נאמר 'אין מזל לישראל', ומצד שני הברכה המצויה ביותר היא 'מזל טוב' (אפילו פייסבוק מדגיש אותה).
אז אין להסתמך על המזל, ולא על דרכי ניחוש, ולא על דרך המקרה, אבל אני לא בטוח שעומד בזה. להפך אולי. אבל גם יותר מזה, הרי איינשטיין אמר ש'צירופי מקרים זו הדרך של אלוהים להישאר אנונימי', ובמגילת אסתר זה בולט במיוחד.
טוב, עד כאן דרשת החג, שלא אשתף בפייסבוק, ובכלל, אולי כדאי שאפסיק לכתוב.

ועוד מדרש יפה –
בבבלי בסנהדרין צז ב נאמר:
"רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה – אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, חנם נמכרתם – בעבודה זרה, ולא בכסף תגאלו – לא בתשובה ומעשים טובים….

וידידי יצחק שיתף קטע יפה –

ואיפה 127 מדינות איפה? (אבל כן, אולי הכוונה לערי מדינה, או שזה מספר אגדי-טיפולוגי) –