עוד סרטון משיחי, מתי כב –
פה כל מיני דברים, אבל בסוף קטע שבו ישוע מצטט את תהילים קי, א –
לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.
והוא שואל, למי קורא דוד 'אדוני'? ומתכוון שדוד מפנה את דבריו אל המלך העתידי – אליו.
אבל אנו יודעים היום שהפתיחה 'לדוד' אינה אומרת שדוד הוא שכתב את המזמורים האלה, אלא שהמזמורים מכוונים אליו, או נקראים על שמו. כך ש'לאדוני' מכוון אל המלך בימים ההם, ואף כי יתכן שהוא מתכוון גם למלך העתידי.
בכל מקרה, לכל אורך הברית החדשה ישוע נקרא 'האדון', וכך מכנים אותו הנוצרים גם היום. אני תמיד נרתעתי מביטוי זה, באופן אינסטינקיבי, מוטבע, שהרי אם יש אדון הוא אחד – אדונַי. ואומנם בעולם קיימים אדונים שונים, נכבדים, אלא הם עדיין לא אלים.
'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה' – להמן. מדוע לא? וכי אין משתחווים למשנה למלך? אלא, יש אומרים (כמדומני), שהעמיד עצמו כעין אל, אך יש שבאמת תמהים על כך.
מחשבות לעצמי 