ירושלים-תל אביב

חזרתי לרגע לסרטוני המשיחיים, קטע של 20 דקות ששואל מדוע ניתנו מצוות משה? ועונה – זה שלב בדרך, לא המוסר האולטימטיבי של אלוהים, שבא רק עם ישוע.
יפה, אף כי כבר אמרנו שבתורה כתוב שהיא נצחית. אלא שאני לא מאמין בזה. אני תומך, שוב, בדברי שפינוזה, שמצוות התורה ניתנו לעם העברים בזמן ההוא, ולא יותר. זאת ועוד, שגם בתורה הנוצרית מצאנו בעיות שונות.
מצד שני, חייבים להודות, שגם המוסר החילוני הנפוץ לא משהו. עכשיו ראיתי שיר של אנה זק, 'בוא תראה מה פספסת', נוטף מיניות, לילדים.
עכשיו, לי אין שום דבר נגד מיניות, אבל אומר את האמת – השיר הזה מגעיל אותי. אני לא מרגיש מחובר לתרבות זו ומעולם לא הרגשתי.
ואוסיף – אני ירושלמי, בן ירושלים, ובירושלים הכול רגוע יותר. אפילו מצעד הגאווה אצלנו צנוע מאוד. לא גברים חשופים במשאיות, אלא צעדה פשוטה עם דגלים, שגם כמה דתיים משתתפים בה.
ובכן, למה כל זה טוב? אולי לדבר אחד – אני כבר זמן מה חושב על מעבר דירה, ושאלתי את עצמי איזו עיר עדיפה, ירושלים או תל-אביב? ובכן, נראה לי שנתתי לעצמי את התשובה.