יומן צהריים, 30.10.22

יומן צהריים, 30.10.22

המנורה הוחזרה על כנה (אל תשאלו).
רדיפת הרשת הסימבולית נמשכת, עת אנשים ממשיכים לצבור נכסים (אל תשאלו).
הרצאה של רחל אליאור על שתי 'המצאות' של חכמי ישראל – המשיח הבוכה, בצד השכינה.

*

'תשוקתי אלייך ואלי גנך'.

לאט לאט נדבר על תאוות בתנ"ך. הנה התחלה –

משלי י״ג:י״ט
תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃

רש״י –
תאוה נהיה – כשאדם ממלא תאותו יש לו הנאה גדולה. אך החכם איננו עבד לתאוותו. והוא סר מרע אף אם תהיה נפשו מתאוה לאותו דבר. לא כן הכסילים הם עבדים לתאוותיהם, ותועבה היא להם לסור מרע אם תהיה נפשם מתאוה לו.

*

מדרש חשוב וקולע –
(שבת יא.): "וא" ר ב"מ אר'"ח ב"ג א"ר, כל חולי ולא חולי מעיים, כל כאב ולא כאב לב, כל מיחוש ולא מיחוש ראש, כל רעה ולא אשה רעה".
הוא שאמרתי.

*

הרצאה של ירון ידען מדעת אמת על רבי יהודה הנשיא, והוא מדגיש שממנו צמחה התפיסה הגזענית לפיה היהודי הוא במדרגה גבוהה יותר משאר האנשים, והוא מראה את הפירמידה הזו שהוצבה בגן אחד –

הרבה דברים יש לומר על זה, אבל עתה חשבתי שזה ממשיך את מאמר התרפיות מאתמול. כלומר, יש תרפיה בצומח, בבעלי החיים וב'מדבר', וגם בדומם יש תרפיה – עיצוב פנים, פנג שווי. אבל מה כל אלה ביחס לדרגת היהודי, או הדתיות, נאמר?

*

ואז יצאתי לסיבוב והנה כמה תמונות –
יונת שלום נכנסת לבית כנסת בנחלאות –

וזה מקום שמתאים לי לאכול בו –

ותובנה זו של איינשטיין תמיד נכונה –

וזה מסר נכון לימים אלו –

*

חוץ מזה ראיתי את יוסי המשיחי (קצת צער לי, שוב).
ועברתי ליד הולצר והסתכלתי על הספרים שבחוץ, אולי אלמד מזה משהו.
הדר מוכתר אומרת שתמנה את רמי לוי, ושניר קצת צוחק עליה (ושוב צער לי. אולי אלך ביום זה אווילי לארוחת צהריים?).

וחסום בפייסבוק לעוד יומיים, כי כתבתי 'הישראלים אוהבים להרוג'. מה, הם לא?

וקניתי גבינת ברי וקישוטי דגים לחדר וברוכים הבאים לדלת.