יומן צהריים, 28.9.22

יומן צהריים, 28.9.22

לחיים נבון, שתומך בראש המדינה החדשה באיטליה, השמרנית-פשיסטית –
לדעתי, שני הצדדים שוגים, גם הפרוגרסיבים וגם השמרנים, וזה מתבטא בקיצוניות הולכת וגוברת. אולי תתחילו לראות בני אדם במקום רעיונות.

לתומר פרסיקו שמתנגד לתפיסה זו –
עוד לפני שאקרא את התגובות – מה הם רוצים? שאנשים ישנו את נטייתם? מה בדיוק?
בספרות היהודית יש גם מדרש יפה עם האמירה – 'לך לאומן שככה עשאני'.
באמת שאיני מבין את הקמפיין הזה, ולמה עכשיו מכל הדברים (יוקר המחיה למשל) דווקא זה הדבר הכי דחוף לעסוק בו.

וגם –
אה, ועוד דבר, כי אנשים לא מגיבים לדבר אחר – גם הנאצים רדפו להט"בים.
(אבל התגובה הצפויה – היטלר גם אכל ארוחת בוקר. יאללה ביי).

ליגאל, מהשיעור על רוזנצוויג –
אין מה לפחד מהמוות. חיינו אינם בידינו, כשיסתיימו – יסתיימו. יש להתרכז בחיים, ולראות איך אפשר לחיות אותם בצורה הטובה ביותר. כל ההתרכזות הזאת במוות – בטעות יסודה.

*

פרשת וילך – אין הרבה. ובכל זאת, משה הולך למות –
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

ויהושע מתמלא כוח –
וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ.

ובהפטרה, מהושע –
אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא.
העצבים – האלילים.
עניתי ואשורנו – יש לקרוא ענתו ואשרתו.
כברוש רענן – עץ חיים צומח, ממקור ישראל. וגם לאריאל זילבר שיר על ברוש בודד.

ולבסוף –
מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
אחד הפסוקים המעולים וקשים. דרכי ה' ישרים וצדיקים הולכים בהם – ברור. אבל פושעים יכשלו בם – כלומר בהם, בדרכי ה', הכיצד? משום שאינם הולכים בהם ביושר.

*

מהפייס –

נוראית הטלוויזיה שלכם.
(אחרי צפייה בארץ נהדרת).

יש, יש יומנים, פשוט הם הפכו לחסויים.
(אכן, מראש השנה ומהיום בבוקר).

בקול המוסיקה מדריגל יפה – 'הניחוני למות'.
(לא…).

בקרב בין הפרוגרסיבים והשמרנים, מי מנצח? כמה-כמה? ולטובת מי אתם?
(נו קומנט)

*

לומדים הרבה מהמילון.

*

זיכרונות פייסבוק – קטע ספר, ושיר על פיו –