יומן צהריים, 27.10.22
מתמלא זעם, מתמלא שנאה, קצת דברי קטגוריה.
*
וכלומר, כך מסתבר, כל המערכת פה מכוילת על רשע. מהמסד עד הטפחות.
*
צינורות העושק מגיעים עד למטה.
*
ולמותר לציין כי יש מקום סיום אחד לכל המערכת הישראלית – הפאלוס. זו מערכת פטריארכלית, אין פה שוויון מיני אמיתי, ולכן אין כאן חופש. וכל המערכת המינית נשלטת, בסופו של דבר על-ידי הרבנות. כך שזו מערכת פטריאכרלית-רבנית. במילים אחרות – שטייטל.
*
מה רבה שנאתי.
*
ויש דברים שהם נוראים מכדי שאוכל לכותבם כאן.
מה רבה שנאתי.
*
מסיים לכתוב ורואה פוסט של אורי בריליאנט על לימוד גמרא.
מה רבה שנאתי!
*
לו ידעו מה באמת מתרחש פה, לו ידעו את הדברים לאשורם, גם שנאתם הייתה בוערת, גם זעמם היה מתעורר, ומכלה את שדה הקוצים הזה באש מכלה!
*
אני בחרתי שלא לפעול לפי העיקרון הפאלי, וראו את התוצאה.
*
אך הלא השנאה והזעם היא דרכם, ואני בחרתי בדרך אחרת. נשום עמוק ושנן –
"יַקִּירַי, אַל תִּתְנַקְּמוּ אֶלָּא הֲנִיחוּ לַזַּעַם, כִּי כָּתוּב "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יהוה"." (אל הרומים יב 19)
*
ומידת הדין הם רוצים!
*
אריק משתף –
תפיסת החיים בשבדיה תורמת לאושר.
"לאגום" דוגל בהסתפקות בדיוק במה שצריך, כאשר הדגש הוא על סיפוק. כלומר, אין הכוונה לגרוע מאיתנו או להסתפק במועט, אלא במה שאנו זקוקים לו באותו רגע.
לאגום פירושו גם איזון פנימי ורגשי.
בפעם הבאה שאנחנו מזהים שמשהו מרגיש טוב, נוכל פשוט לנסות להירגע, לנוח וליהנות ממנו בדיוק כפי שהוא. לא פחות, ולא יותר.
למאמר המלא:
https://www.eol.co.il/articles/1717