יומן צהריים, 25.10.22
אחרי פוסט התמונות, הנה פוסט המלל.
מאתמול –
בווידויים –
אני מנסה לשכוח ממך לא מצליח …
לא היה ביננו שום דבר רק חברים (פרנד זון)
למרות שבעבר סיפרתי לך מה אני מרגיש והסברת שזה לא ניראה לך
עדין לא מפסיק לחשוב עליך
גם עכשיו כשאנחנו לא מתראים
עדין חושב עליך
את בן אדם מדהים ומאחל לך את כל הטוב שבעולם גם שאני לא חלק מזה
מכוה שאצליח לשחרר ממך בשביל עצמי ולהמשיך הלאה ולהסתכל אל כל המצב באופן אחר
רק איך משחררים מזה?
*
קוואפיס הגדול.
שיתף פעם דורי מנור.
*
בברית החדשה אומרים לא לזנות.
גם אסף העברי שיתף את האיסור להזנות.
*
'שם זין'.
*
כל דבר בישראל נעשה תוך הפרה של כללי השיח, ולכן שום דבר בישראל אינו בר קיימא.
מחשבות לעצמי.
*
בשלטון עריצות אי אפשר לקרוא, כי קריאה אמיתית היא הפך העריצות.
מחשבות לעצמי.
*
נשים לא מדברות, הן מביטות, ואתה אמור להבין לבד.
סליחה, לא הבנתי.
*
יש יחידת טרור – גוב האריות. גם אני כנראה בגוב האריות, כדניאל.
*
ופוגש במקרה את בנימין שהכרתי פעם, אין לו הרבה מה לומר. היה רופא שיניים, עכשיו פנסיונר. שואל אם מרגיש טוב? אומר לו – לא, בגלל החיסון. אומר – אני לא התחסנתי. אומר לו – אשרייך.
*
ופוגש את ידידי עופר, הוא בדרך להעביר שיעור בבית הספר. מלווה אותו ומדברים קצת. הוא עוקב אחר המצב באוקראינה ומודאג מאוד, ובצדק. אומר שיש לו חרדות. זה יכול להתפתח למלחמה גרעינית. יש לו ילדים. אני מבין אותו.
ומה שלומי? לא טוב. הכווינו אותי לא טוב, 'ויטו בתוהו צדיק'. וכללית – תחת התקפה רוסית. סימבולית, כמובן.
ונזכר בלפני שלוש שנים, עת העביר שיעור בהולצר ודיברנו על ערכי הנאורות. איפה זה היום? הוא אומר – פוסטמודרניזם, ובאופן מוגבר עם שליטת המדיה ושתילת המסרים, הנדסת תודעה. אני אומר – גרוע יותר – פשיזם, דכאנות.
ואז נזכר בספר של עזמי בשארה – הנאורות, פרויקט שלא נשלם. (וקצת דיבור עליו – היה אינטלקטואל ערבי-ישראלי וחבר כנסת, אך אז הואשם בבגידה וברח. כללית, חברי הכנסת הערבים הם משכילים מאוד. לעומת זאת אלה היהודים – הרבה פעמים גרועים מאוד). ובכן, אני אומר – צריך לכתוב לו ספר המשך: הנאורות – פרויקט שנכשל.
קבענו בכל זאת להפגש לדבר קצת עליי, בניחותא.
*
אבל כללית – אני בכלל מופתע שאנשים ממשיכים בשגרת יומם כרגיל. כאילו לא קרה כלום.
כתבתי –
יצאתי לרחוב, ראיתי שאנשים חיים כרגיל, האמנם?
הפסוק המתאים –
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד.
תהלים צב, ח.
ובתמונה –
When the wicked spring up as the grass, and when all the workers of iniquity do flourish; it is that they may be destroyed for ever.
*
זה לא מעניין אף אחד, אז בשביל מה?
מחשבות לעצמי 