יומן צהריים, 2.12.22

יומן צהריים, 2.12.22

אחזור שוב על הדרשה הקצרה הזו, שבאמת לא צריך לומר שום דבר חוץ ממנה –

דרשה לפרשת השבוע ויצא.
בפרשה נאמר –
וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת.
בראשית ל, מא.
מהן 'הצאן המקושרות'? כידוע, עם ישראל נמשלו לעדר-צאן. אבל יש מהצאן שמקושרות ומסודרות, ויש כאלה שלא. ללמדך שבישראל מה שקובע הם הקשרים ולא הכישורים. הווה אומר – פריבילגים.

*

אבל תמונת הבוקר שלי היא חלום הסולם, שאפשר גם להבינו כחלום על עלייה בסולם החברתי, כלומר מוביליות חברתית. האם זה חלום או מציאות?
גם גלית דהן כתבה על עניין זה.

*

מדרש.
בראשית רבה ס״ח

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי ג, כג כד): אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ [וגו'] אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן. (משלי ג, כד): וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, (בראשית כח, יב): וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

…

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח (משלי יט, יד): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן (בראשית כד, נ): וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, (בראשית כד, סג): וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו, אָמַר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לֵיהּ, וְדָא הוּא אֻמָּנוּתֵיהּ, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים כַּמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָן. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מֶה עָשְׂתָה נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה פְּלַן יִסַּב לִפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּסַּב לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אַחַת. לְמָחָר אֲתוֹן לְגַבָּהּ דֵּין מוֹחֵיהּ פְּצִיעָא, דֵּין עֵינוֹ שְׁמִיטָא, דֵּין רַגְלֵיהּ תְּבִירָא. אָמְרָה לְהוֹן מַה לְּכוֹן, דָּא אֲמָרָה לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדָא. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ לֵית אֱלוֹהַּ כֶּאֱלָהֲכוֹן, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכוֹן נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת יָפֶה אָמַרְתָּ. אָמַר לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה עוֹשֶׂה לָהֶן מְזַוְּגָן בְּעַל כָּרְחָן שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַאן דִּבְעֵי אוֹמֵר שִׁירָה וּמַאן דְּלָא בְעֵי בָּכֵי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, וּמוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה. הֱוֵי אוֹמֵר (תהלים עה, ח): אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק בָּא זִוּוּגוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

*

רחל אליאור שיתפה שיר –
האם יש בלבך מעין קטן?
אמילי דיקינסון
עברית: לאה נאור

אִם יֵשׁ בְּלִבְּךָ מַעְיָן קָּטָן –
מַסְמִיקִים שָׁם פְּרָחִים בַּיְשָׁנִים,
צִפּוֹרִים עֲיֵפוֹת קְצָת שׁוֹתוֹת וְעָפוֹת
וּצְלָלִים רוֹעֲדִים, עֲדִינִים.

אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ. שָׁקֵט וְרוֹגֵעַ
מְפַכֶּה בְּלִבְּךָ מַעְיָן.
אַךְ הַיוֹבֶשׁ הַזֶּה שֶׁל יוֹמְךָ, שֶׁל חַיֶּיךָ,
מִמֶּנוּ שׁוֹתֶה כָּל הַזְּמָן.

שְׁמוֹר עָלָיו כָּל הַחוֹרֶף כְּשֶׁגֶשֶׁם יוֹרֵד,
נְהָרוֹת וְגָדוֹת מוּצָפִים,
שְׁלָגִים נְמֵסִים דּוֹהֲרִים בַּמּוֹרָד
וּגְשָׁרִים אֲדִירִים נִשְׁטָפִים.

בֲּקַּיִּץ, הַנוֹף מְעוּלָף שָׁם מוּטָל,
וְהַשֶּׁמֶש לוֹהֶטֶת כָּאֵשׁ,
שְׁמוֹר לִי עַל מַעְיָן הַחַיִים הַקָּטָן,
הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִתְיַבֵּשׁ.

שבת שלום.

*

חגי משגב כתב והרבה שיתפו –
לידע להודיע ולהיוודע:

זאת התורה לא תהא מוחלפת, ודברי הנביאים אמת. ועל פיהם, קיומה של תורה איננו עוצמה, לא זהות יהודית, ואפילו לא יישוב הארץ, אלא זה:

עשות משפט
ואהבת חסד
והצנע לכת עם אלוהיך.

כל השאר אמצעים.

*

הכי הרבה אני לומד מהפתקים האלה שהתחילו להופיע לי בפיד.

*

איפשהו ראיתי – 'הרשעתות החברתיות'.
ומנחם נאבת כתב בנושא, בעניין לשון הרע.