יומן צהריים, 2.10.22

יומן צהריים, 2.10.22

על השלום
מבחינה אישית אני משותק. מהעמדה שאני נמצא בה כרגע כל פעולה אחרת תהיה עוול וחטא, כך שאינני פועל. מצב פיזי, נפשי, כלכלי וכו' – על הפנים.
ומנגד, החברה הישראלית ממשיכה בשעיטתה, שאין היא אלא רדיפת בצע. אף אחד לא מבקש צדק, וגם לא שלום.
והשלום, מה יהא עליו?
שיחה עם רועי (מקווה שזה בסדר שאני מציין), ובה עולים כל מיני דברים, בין היתר הספר שלי שהעליתי לעברית, והסרט שעשיתי פעם (כן, צריך סוג מסוים של הסתכלות כדי להבין אותו או ליהנות ממנו, אני יודע) – שבו צפיתי כמה פעמים בימים האחרונים. אני אוהב אותו מאוד, והוא גם מביא אותי לדמעות. בהזדמנות אולי אכתוב עליו ואסביר, יש מה. וגם ענייני דת ומשפחה, פנטיות דתית מול מתינות וכו'.
אבל הנושא היותר מעניין הוא השלום. כתבתי בפייסבוק –

שמעתי ונראה לי שזו דעה מרכזית היום (אין בעיה לצטט, נכון?) – כן, מאמינים בפתרון שתי המדינות, או שצריך להגיע לאיזשהו הסדר, אבל מצד שני לא מאמינים שזה אפשרי, או במילים אחרות חושבים ש'אין עם מי לדבר'.
ובנוגע לכך יש לי שתי שאלות –
א. האמנם? (כלומר, האמנם זה מה שחושבים?).
ב. למה? (כלומר, למה חושבים כך?).

בינתיים אין תשובות, ולא נראה לי שיהיו הרבה. למעשה, זה כלל לא מעניין את הישראלים כרגע.
וגם על זה כתבתי – לא עונים. גם בחיי איני מקבל מענה, למשל במקומות עבודה, שלהם שלחתי כבר עשרות או מאות קורות חיים. ואם לא עונים – מענים, גם את זה כתבתי כבר פעם. כך גם המתנה ממשוכת מכעיסה, או על-פי סרטון של ירעם נתניהו על אף – יש אורך אף, שהוא הסבלנות, ויש חרי אף, שהוא הכעס, ושני המושגים קשורים, גם בלי מילת ה'אף'. כפי שאומר משלי – 'תוחלת ממושכה מחלה לב, ועץ חיים תאווה באה'.

אז הנה גם תומר פרסיקו מעלה פוסט על החרמת הציונות בקמפוסים בארה"ב, והוא מתנגד לכך ואף מציין אנטישמיות –
https://www.facebook.com/529979064/posts/pfbid02Mdy1zNq8XDLYpPgzQH3BJb1UMonZH4cjScB87X7wsCVFwJRJ9rTmZEdcF2fFGpJXl/

וזה איש השמאל הרדיקלי בישראל, כן?
עניתי –
אני חושב שכדאי לשלוח את נועה תשבי שתסביר להם.
(ב'תשבי' יש גם רמז, אך נניח לכך, מה זה משנה כבר).
והוספתי ואז מחקתי –
וברצינות – לישראל היו איזה 50 שנה לנסות לסיים את הסכסוך, ולא נראה שהיא ממהרת לעשות זאת או בכלל בכיוון, כך שהפניית האשמה לאמריקאים קצת לא מוצדקת.
ולמה מחקתי? כי מה אני מחפש צרות? הרי השיח הציבורי לא מכיל דעות כאלה, אמיתות כאלה. ואז באים בטענות לאמריקאים, שלא טבועים בשיח המוסת הישראלי. ומה חשבתם, שגם הם עבדים לסוגסטיה שלכם? לכן אמרתי – תשלחו את נועה תשבי. הנה לכן שונאים אותי ומחרימים אותי. חופש דעה עלק.

ומה יש לעשות עם הפלסטינים? כפי שאמרתי לרועי – קודם כל להתחיל לדבר. אבו מאזן יושב בלשכתו כבר שנים, למה לא להתחיל לדבר איתו? אולי בכל זאת יהיה אפשר לקדם משהו? למה לא לנסות לדבר על אבן-הנגף הממשית והרצינית שעליה דיבר רועי – שכל ניסיון הסדרה הוביל עד כה לאלימות. אולי נצליח לנטרל את המוקש הזה. אולי – בצעדים מדודים והדרגתיים, ובעיקר – הוגנים.
טוב, שוב אני שוגה באשליות, או כפי שכתבתי לזהבה גלאון – חלומות באספמיה. ישראל לא ממש בכיוון הזה, וגם יש סיכוי שעוד חודש תקום ממשלת ביבי-בן גביר, ואז בכלל לא יהיה על מה לדבר.
שאלוהים יעזרנו.

*

עוד שאלתי –
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה.

– תוכיחו.

אין תשובה.

*

ויפה אמרה גלית דהן, אזכיר שוב – שסליחה יבקשו אנשי ההגמוניה שמנעו עבודה וניצלו.

*

ועוד שאלתי –
מה נשתנה?

אין תשובה.
ממשלת שינוי עלק.
(ציפיתי לפחות ל-עכשיו ראש השנה, לא פסח).

*

אלון מזרחי בפוסט מדויק על כך שמחנה השמאל הוא עדר בדיוק כמו מחנה הימין –
https://www.facebook.com/733791379/posts/pfbid034d2wYt2mFpeDGKsLSvdbaEiwdsWH8jSVPiCspLSxs1URTQKZjZgMgc6YufYd8uCSl/

*

ובבוקר –
שוב, מנסה לפתוח טלוויזיה/רדיו להתעדכן, פותח כאן 11, התוכנית של ליבסקינד וליברמן, מראיינים את שמחה רוטמן, הוא מקרקר כתרנגול בלי הפסקה, אפילו לא ברור לי על מה. מחוסר ברירה שוב העברתי לקול המוסיקה.

*

ועוד דבר משבת –

מדרש יפה –
ויקם משה וילך אל דתן ואבירם אמר ר"ל מכאן שאין מחזיקין במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר (במדבר יז, ה) ולא יהיה כקרח וכעדתו רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם (שמות ד, ו) ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך אמר ר' יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא (מלכים א א, ט) ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם (דברים לב, כד) עם חמת זוחלי עפר אמר רב חסדא כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר (במדבר כו, ט) בהצותם על ה' א"ר חמא ברבי חנינא כל העושה מריבה עם רבו כעושה עם שכינה שנאמר (במדבר כ, יג) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל (על) [את] ה' א"ר חנינא בר פפא כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה שנאמר (שמות טז, ח) לא עלינו תלונותיכם כי (אם) על ה' א"ר אבהו כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה שנאמר (במדבר כא, ה) וידבר העם באלהים ובמשה.
סנהדרין קי, א.

ובפייס כתבתי –
טוב, אני יודע שזה לא מעניין אף אחד, אבל בכל זאת הנה נושא, ולא משנה ההקשר.
בגמרא נאמר –

"אמר רב חסדא כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר (במדבר כו, ט) בהצותם על ה'"
סנהדרין ק, י.

כל מי נאמר? על דתן ואבירם, בסיפור קורח. ושם בגמרא עוד ביטויים דומים.
ומה אפשר ללמוד מכאן? כמה דברים.
אחד חיובי, והוא העיקרון של 'עשה לך רב', סמכות רוחנית שאתה נשמע לה.
והשני שלילי, שכאן הרב מושווה לאלוהים עצמו, ויש בכך משום טעם לפגם.
אבל, בעצם, כך נאמר גם בפסוק – 'בהצותם על ה" – כלומר במריבתם עם אלוהים, אלא שלא עם אלוהים רבו, אלא עם משה. אבל הנה נחשב להם כאילו רבו עם אלוהים, ולכן הומתו. אם כך דרש הגמרא לא רחוק מהפשט.
ומה להבין מכך? למה זה רלוונטי? אין לי מושג. ובכל זאת, רעיון.

אמחק בהמשך.

אכן מחקתי.

*

מעניין את התחת, אה?