יומן צהריים, 12.10.22
זיכרונות פייסבוק.
הקטע הבא יכול לתאר את חנותו של הולצר –
נהנה מספרו של באר. הנה דווקא ציטוט שלו מעגנון.
ציטוט מ"מסע דילוגים" –
"תמֵהַּ אני אם היה בירושלים בית כינוס לגדולי תורה כחנותו של ר' מיכל רבינוביץ, שבּה היינו מוצאים חריפי ירושלים. מפני הלמדנים לא מצא לו כל אדם שבא לקנות לו ספר מקום בחנות הספרים והיה נשמט ויוצא. הגיעו הדברים שאפילו מאותם שהיו רגילים אצלו כשהיו מבקשים לקנות ספר היו הולכים אצל מוכר ספרים אחר, שכבר הרגילו את עצמם שבאים אצל ר' מיכל רבינוביץ לשם שיחה של תורה שניתנה בחִנם ולא לשם ספרים של תורה שמבקשים עליהם ממון.
ש"י עגנון, מעצמי אל עצמי, שוקן, 2000, עמ' 224."
– מסע דילוגים מאת חיים באר
*
וזה עדיין רלוונטי –
ציטוט מ"חופש. מניפסט"
"מה עשו אנשים בכל השעות והשנים שהיו לרשותם בטרם הרשתות החברתיות? אנחנו לא זוכרים, ואין זה משנה. מבחינה מעשית יש לנו כעת הרבה פחות חופש לבחור כיצד להתנהל, מכיוון שממסד בעל משאבי עתק משקיע מאמצים רבים כדי שהחברה כולה תתמכר לשהות בלתי פוסקת במרחב המקוון, מתוך מגמה ברורה לקחת את החופש שלנו ולהפוך אותו לכסף, ובתוך כך לשעבד עוד ועוד את תודעתנו ועולמנו הרגשי והביולוגי. דבר דומה קורה גם עם רשתות התוכן הטלוויזיוני האינסופי בתשלום, שהופכות למשאבות ענק לחיי הרוח והדמיון של האנושות. מיליארדי שעות אנוש יורדות דרכן לטמיון, היצירתיות האנושית נושלת מאיתנו כמו איבר שמתנוון, מתייבש וניתק מהגוף, וכיסיהם של מעטים מתנפחים מסכומי כסף מעוררי גועל. אין כמו עידן הרשת כדי להמחיש עד כמה מיסוד וריכוז הופכים קבוצות קטנות של בעלי כוח פוליטי לקבוצות עשירות ובעלות כוח אגדי, ומותירים את מרבית בני האדם בחיי חרדה מתמדת ובתחושת אובדן שליטה הולכת ומעמיקה."
– חופש. מניפסט מאת אלון מזרחי
*
עוד מהזיכרונות –
שיר

ועוד שיר, ושוב יש לי ביקורת על דנטה (למה דנת אותו לגיהנום, דנטה?) –

*
טקסט חשוב של אלון מזרחי על שקר הקורונה, שכבר לאיש לא אכפת ממנו, 'ערבות הדדית' –
https://www.facebook.com/733791379/posts/pfbid02trZpATtyso2dSZ4tZuNVcB8aXdQw6M6KtDMENJtQ1dAVLPygecMGuyXVK7b3M1Shl/
*
שכנתי יצאה, דיברה באנגלית, אמרה שמשהו 'נבר הפנד טו מי'. מה אני רוצה מהנערה התמימה הזאת? (כלום).
רועי אומר שכדאי לנסות להיות יותר נורמטיבי. זה לא שלא ניסיתי, ועוד אנסה.
אגב, 'אנסה' אפשר לקרוא בשני אופנים.
לא פשוט הכול.
*
סתם פסוק –
וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות.
*
אגרת יעקב המופתית, בעיקר בקטע על הלשון – 'רעה היא וחסרת מעצור', ועוד.
*
מילון – קשב.
