יומן צהריים, 1.11.22
בבוקר –
קול המוסיקה ברקע.
לאלון מזרחי, שאומר לא להצביע –
מבין מי שלא מצביע, ועדיין אצביע. אולי עם המפלגות הנכונות יהיו רק 500 הרוגים פלסטינים ולא 1,000…
בכל מקרה, כן, אלך לשם כמי שהולך למקום פולחן של עבודה זרה.
לאודי, שמצביע לליכוד –
אני מסכים איתך בעניין רדידותו של מר לפיד, אבל האופציה שאתה מציע, לאור ניסיון העבר, אינה טובה יותר בעיניי, ולמעשה היא ממלאת אותי חרדות. מה יש לאדם החושב כמוני לעשות במציאות כזאת? שאלה טובה. אם יש לך איזושהי תובנה אשמח לשמוע (אך רק כזו רצינית, לא צינית).
לארי, שמצביע לגוש לפיד –
דברים הגיוניים, אבל לא ראיתי שהממשלה הנוכחית עשתה שינוי גדול ביחס לפלסטינים, או בכל נושא אחר, וגם להבא אין לה סיכוי לעשות זאת. מצב מייאש, אני מסכים. ואלוהים הטוב בעיניו יעשה.
למשיחיים –
בוקר טוב. סתם עניין שמעסיק אותי ואני לא מוצא לו פתרון – מצאתי שישוע לא באמת עוזר להילחם ביצר, אם כך למה הוא טוב?
יום בחירות מועיל.
*
ואז הלכתי לבחור, נסיעת תיקתק. להבא, כך הבנתי, אוכל להצביע ליד הבית שלי בקלפי יעודית. כי בשכונת הוריי, היכן שאני עדיין רשום – רק ש"ס וציונות דתית וליכוד.
הנה למשל –
ומה הצבעתי? אומץ –
אחר-כך הלכתי לבקר את אחותי וגיסי בשכונה, ובהמשך הגיעו גם המשפחה מהצד שלו, אנשים נחמדים. יש להם בת אנורקסית, אני רוצה לדבר איתה על כך ולנסות להבין, אבל לא מעז לעלות את הנושא. גם היא הגיעה.
ובדרך אליהם שומע ילדה אחת אומרת לחברתה – היא מספרת עליי סיפורים לא נכונים. ובשפת התנ"ך – עלילה! כן, זה נראה לי שגם הסיפור שלי.
בכל אופן – פה או לא פה? בתיקתק חזרה מלמלתי לעצמי – צריך לברוח מפה בכלל, מכל הארץ הזו, הטבועה בשקר.
אריאל סרי לוי כותב פוסט נוקב על המגזר הדתי לאומי. אני אומר שאמר דבר אחד שמסכם הכול – המגזר… שבגד.
אבל טוב שתפסתם לכם קורבן עם בעיה מבנית כלשהי, נקרא לזה כך, והאשמתם אותו בהאשמות שונות. ולעשות עימו צדק – אפילו לא עולה בדעתכם.
בדרך חזרה נהג התיקתק יצא מהשכונה, ואז עשה סיבוב וחזר אליה לאסוף עוד מישהי. מה זה אמור להביע? הכרוז אמר – 'פניית פרסה'.
יאן התקשר מהולנד, אמרתי שאחזור אליו אחר-כך.
הדר מוכתר במטוס צורחת כמשוגעת. גם מקבל ממנה שיחה, מ-'הדר מוכתר המחורפנת'. לא עונה. יותר נכון – עונה, אבל זה מתנתק.
כיף פה בארץ המג'וננת הזאת.
מחשבות לעצמי 