יומן צהריים ב', 21.9.22
האם התחרפנתי? בהחלט. אבל נמשיך.
יגאל עונה בעניין רוזנצוויג –
Hagai Hoffer אלא אם הסאבטקסט הוא העיקר והוא דבר שאין אפשרות לומר אותו מפורשות מעצם טבעו
אני –
Yigal Yossian
לא הבנתי, אבל זו דרך היהודים
הפסוק אומר 'טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת'.
Yigal Yossian
תן דוגמה למשהו שאי אפשר לומר מפורשות.
אבל בוא ואעזור לך יגאל, יש גם פסוק הופכי – 'לא יחפוץ כסיל תבונה כי אם בהתגלות ליבו'. אבל זה לא המצב כאן. אהבה צריכה להיות גלויית לב.
וכן בזיכרונות פייסבוק שיר בנושא, עם פסוק זה (אבל לא טוב אז לא אשתף)
ועוד שם, הודעה שקיבלתי בעניין השבת – אשתף כשיהיו עוד תמונות, כדי שלא יופיע בתצוגת פייס.
וחוכמייס –
מטעמים לשבת
ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"
" קו מאפיין אחר של בריאות הוא שלוות הנפש. הנפש החושבת והרציונלית עוסקת בעקרונות הבלתי־משתנים וכך נוצרת יציבות נפשית ושלוות נפש. בניגוד לכך, ההתמקדות בארעי ובחולף אצל הסובלים נפשית גורמת לשינויים פראיים ברגשות, לתנודות קיצוניות במצבי הרוח, וגם לפחדים ולחרדות. לכן הנפש הבריאה מתאפיינת בהרמוניה ובאיזון, ואילו הנפש הפחות בריאה מתאפיינת באי־שקט ובסערות נפש." – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום
ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"
"בהקשר זה ידועה האגדה על המשפט שנחרט בכניסה לאקדמיה: "מי שאינו יודע גיאומטריה אל ייכנס לאקדמיה". בולט הניגוד בין דרישת הכניסה הזאת ("הפסיכומטרי של אפלטון") לדרישה מקבילה לכניסה לבית המדרש בישראל, הלוא היא דרישתו של רבן גמליאל (מסכת ברכות, 28א): "כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש". דרישת הכניסה לבית המדרש בישראל היא מוסרית ואילו זו של המוסד היווני היא השכלתית־אקדמית" – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום.
*
ומהפייס –
זה גם מאוד מוזר שחברה סדומית מתנגדת להומואים.
יורם לס, צודק כרגיל –
אמר לי חרדי חכם בעימות בטלוויזיה: "לנו אין זכות בחירה אבל יש לנו זכות בחירה לכנסת".
הילודה והעדר החרדי מנצחים. הלכה המדינה. הגיעה מדינת הלכה.
*
כשמחכים הרבה זה מעצבן –
שופטים ג, כה
וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת.
וגם הפצרות –
מלכים ב ב, יז
וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד בֹּשׁ וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ.
וגם זה –
מלכים ב ח, יא
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.
ויש עוד הרבה בושות בתנ"ך.
*
עמידה בזמנים? בישראל אין דבר כזה.
*
יש לי שיר ישן שמסכם בצורה אחת את כל הפרסה הזאת, חפשו בספר הראשון.
*
ובקיצור – פושעים.
מחשבות לעצמי 