יומן ערב, 2.10.22

יומן ערב, 2.10.22

כתבתי –
ישראל היא ממש בית כלא מושלם, אה?
ודבר דומה כתב אסף העברי, וגם מגיב אחד אצלו, והוסיף – מוקשים ואונס. כן, זה נכון, מה לעשות. אבל כבר אין כוח להילחם בזה, וההשחתה מעמיקה.
ועוד כמה דברים מעציבים היום.
צריך לזכור – תכף יום כיפור, אנשים צריכים כפרה. אבל איפה השעיר לעזאזל?
ואני – צריך ללמוד איך להפעיל את מכונת הכביסה שלי.

ועוד מהפייס –

באחד השירים שלי כתבתי –

אַךְ אֵלּוּ אֵינָם הַחַיִּים, זֶה הַמָּוֶת
זֶה הַבֹּץ הַמְּסֹאָב, זֶה הָרֶפֶשׁ
זֶה לֹא מָה שֶׁעָשׂוּי לְחַיּוֹת אֶת
יוֹשֶׁבֶת הַמִּסְתָּרִים, זוֹ הַנֶּפֶשׁ.

כותב ביחס למה שכתבתי בשיר איש באמונתו יחיה, כי אולי כולם חיים, אבל יש חיים טובים ויש שלא.

ורחל אליאור שיתפה, ואיני יודע למה –

דברי החכמים: פרקי אבות: פרק ה משנה כא
הוּא [יהודה בן תימא] הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:

וציור של אשה זקנה
(אולי זה ההקשר).

*

וגם –
מסקנה: אל תכתבו שירים.
אבל אמשיך.

פסוק-תמונה – צוד צדוני כציפור אויבי חינם.
והיו עוד.