יומן ערב, 18.10.22

יומן ערב, 18.10.22

הבוקר התחיל עם מאמר של מורדי מילר המצוין על הרב גינזבורג, שזעזע אותי במידה מסוימת. כתבתי עליו, ואולי מחקתי, לא זוכר.
והנה, אחת הטענות של הרב הכהניסט הגזען, שמורדי אומר שיש הרואים בו משיח, הוא שהרגש שייך לגויים, ואילו היהודים פועלים בשכל.
טוב, זו אותה טענה מתנשאת ידועה, שמתקשרת גם לשנאת נשים, להומופוביה ולכל מה שרע בעולם.
והנה, היום מסתיים בקונצרט אלוהי של פליקס מנדלסון, הנכד של משה מנדלסון, יהודי שהתנצר.
אבל איזה יופי אלוהי ביצירה הזאת! איך אפשר לטעון שהיא נחותה?
רק אוויל משריש יטען כך! רק אנטיכריסט מרושע וגזעני כ'רב' גינזבורג, הנמסיס, האויב.
אבל גם – אמרתי לרחל אליאור פעם – טענה אחת אצלו בכל זאת נכונה – במדינת ישראל יש ממשלת זדון. והסברתי – נוהגת לא כחוקי התורה ולא כנימוסי הגויים, אלא מדינה בהמית מושחתת. בזה הוא צודק.

היצירה –
מנדלסון: קונצ'רטו לכינור במי מינור, אופ' 64

(שלמה מינץ – כינור / התז' הסימפ' שיקגו / קלאודיו אבאדו)

ועוד כתבתי –
מוסיקה – משיבת נפש.

*

ועוד ציטוטים מהב"ח –
מסכימים? –
"וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, קַל יוֹתֵר לַגָּמָל לַעֲבֺר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."" (מתי יט 24)

ועוד שאלה –
גם את זה לא הבנתי, איפה הצדק פה? תוכלו להסביר?
"לָכֵן שִׂימוּ לִבְּכֶם בְּאֵיזֶה אֺפֶן אַתֶּם שׁוֹמְעִים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."" (לוקס ח 18)

*

עתה, תסלחו לי, יש שיעור על פאולוס.