יומן ערב, 10.11.22
טוב, קצת הסתדר, פחות או יותר עניין ה'צדקה' הזה. מתברר שמי שהתכתבתי איתה היא פרופ' חנה כשר, אשתו של אסא כשר, אז ברור שתזכה לכיבודים. והיא גם מביאה מוינפלד שצדקה יכולה להיות גם זכות. זה נכון, לא בהקשר הזה אבל נכון. הודיתי לה, והוספתי ממילון התנ"ך של חיים רבין –
ובפייס –
תמיד טוב להיזכר בניטשה הזה. (שיעור בערב) –
*
וכן –
יום חמישי היום, ואתם יודעים מה זה אומר, כן?
בערב הורגים, מחר דנים, ואחר-כך נחים.
אוקיי, אם זו סדום, אז באמת כבר לא משנה.
וקצת מצחיק שאנשי סדום מתנגדים ללהט"בים.
תוכחת מיותרת.
*
שומע הרבה –
למדנו מהשמאל איך למשול.
עכשיו שמעתי את זה מינון, שהתכתבתי איתו, וננסה להיפגש בשבוע הבא. הוא לא הופתע מעליית הימין ואף שמח על כך, כי השמאל עריץ ועשה 'חרם' על ביבי, והמציא עלילות. זה נכון (כלומר, נראה לי). ואומר שלימין כבר יש גיבנת מעלילות נגדו. ולי?
אבל אומר לו – גם לימין בעיות, תראה כמה קיצוניות יש שם. וגם לא פונים לדיאלוג ולשלום.
*
וכנ"ל לצור ארליך, שהביא איזה טרלול פרוגרסיבי תורן –
תשמע, כבר שנים רבות עוסקים בשאלות האלה, האם לא הגיע הזמן להגיע למסקנות?
אני נגד 'דיכוי ידע' וכל החלק ה'מטורלל' בפרוגרסיביות. מצד אני גם נגד קיפוח זכויות – ותראה כיצד מתבטאים היום כמה גורמים בימין. יש הקצנה מפה ומפה. מה יעשה אדם כמוני במציאות כזאת?
*
עייפו ת'נשמה, אני אומר לעצמי. אין לי יותר כוחות לזה.
וחושב – מה מחייה? מילה טובה, דיבור נכון. וההפך ההפך.
*
הרב זקס לפרשה תמיד מעולה –
מחשבות לעצמי 