יומן ערב, 1.11.22
יום הבוחר.
יומן רביעי ואחרון לפני המדגם.
לקלפי הגעתי ולא היה תור בכלל. 'יש לך מזל' אמרו. גם בדיוק באה לשם איזו נערה יפה אחת.
*
התקשרתי ליאן, הוא בדיוק היה בנסיעה כך שלא יכול היה לדבר. אבל הזכיר שוב שיש לו בת זוג עכשיו. 'איזה כיף לך' אמרתי. טוב שחזר להולנד. וצילם לי את הרחובות – נקיים, ישרים, יפים. 'איזה יופי', אמרתי, 'יאן, איך אני מגיע לשם?', הוספתי.
יאן אגב הוא בין הבודדים שניצחו אותי בשחמט, בחור פיקח.
*
שיתפה רחל אליאור – ב. מיכאל כותב על הבריונות והבוריינות (הפך האוריינות) –
לאחר 50 שנות השחתה, צמד המפעלים הללו שולט בנו ללא מיצרים. כי לא רק ההנהגה הושחתה, אלא גם האלקטורט. ולכן לא יקום כאן אלא שלטון אשר ימשיך להיות הגזבר הנרצע של החרדים ושל המתנחלים. הם החטא והם גם העונש, כך כנראה נגזר משמים.
https://www.facebook.com/1421059579/posts/pfbid0nTGJqxy8X4kxZEAhEDRnbFADF2XeRuGH3ehrPArSKa4Xi7NzNM5FMpongjMxUZ8il/
כן, כך כנראה נגזר משמיים, גם לגביי.
*
רבי נחמן על בחינת שמעון.
שם אבי שמעון.
ועל סוד השם.
ספר קדוש.
*
'הכול לפניהם'.
*
קל פי, אך כבד ליבי.
*
הולצר שיתף מניטשה –
מתוך הקטע שנקרא היום ונדון בו:
"העובדה, שמתוארות בהם גם תולדותיה של אחת הנפשות השאפתניות והטורדניות ביותר, וכן של מוח פטום אמונות טפלות, אך גם ערמומי ביותר, הלא הם תולדותיו של השליח פאולוס – וכי מי, להוציא מלומדים אחדים, יודע עובדה זאת? אכן ללא סיפור חיים מוזר זה, ללא המהומות והסערות שהתחוללו במוח שכזה, בנפש שכזאת, הנצרות לא היתה קיימת: כמעט שלא היינו יודעים דבר על כת יהודית קטנה, אשר רבה מת בצליבה."
באמת בלי פאולוס לא הייתה נצרות.
*
נזכר בשורות של אבידן –
כנות אישית/ היא הגורם הלא-פוסק למלחמות, והיא/ גם התחמושת והנשק ואפילו/ הסכהכל של אבדות בשדה-הקרב.
(מתוך "שנאה ארוכטווח").
*
מנחם המשעמם שואל –
איך דג מתאבד? (קושר עצמו לבלון הליום. לא הבנתי). גם אני שואל.
אבל ניר אומר שגם מחר תזרח השמש. אולי.
מחשבות לעצמי 