יומן מוצ"ש, 17.9.22

יומן מוצ"ש, 17.9.22

הייתה לי שבת מעניינת מאוד, למרות שכל השבת הייתי לבד בביתי, וכפי שהבטחתי בשישי – גם לא כתבתי בפייסבוק, ואפילו לא הקשבתי לרדיו, כל שכן לא לטלוויזיה. אז מה היה מעניין לי כל-כך אתם שואלים? המחשבות, וגם הזיכרונות.
חוץ מזה מה עשיתי? נחתי, שתיתי תה וקפה, הכנתי קצת אוכל במיקרו, אבל נמנעתי מלבשל, כי זה נראה לי יותר מדי לשבת (מיקרו וקומקום חשמלי כן ובישול לא? כן, מסתבר). אה, זה כי אני מנסה לשמור שבת קצת יותר. וכמובן – סיגריות, איך אפשר בלי.
קריאה? לא. חוץ מקצת קריאה במילון התנ"כי, שאני מאוד נהנה ממנה, אבל אי אפשר להגזים בה.
ומה חוץ מזה? אה, איזו נבואה קטנה שקיבלתי. נבואה? כן, אני חושב שזה סוג של נבואה.
אז ישבתי וחשבתי מה יקרה אם אספר את הנבואה הזו, והתוצאות יכולות להיות מרחיקות לכת, מאוד! בכל אופן, אמרתי, הרי מסרים שמקבלים צריך לספר, לא? מה גם שכאן הדבר הוא קריטי. וגם חז"ל אמרו שנביא שכובש את נבואתו חייב מיתה.
אז כבר חשבתי לספר, פנים אל פנים או במכתב, ולהתכונן לרעש שזה יעשה, אך פתאום אני שומע מישהו בחוץ צועק בקולי קולות –
'מי אתה, יא חתיכת זבל? חיילים מתו'.
כך שוב ושוב, בוריאציות שונות.
כאמור – רבה משטמה.
אז האמת שנבהלתי. אם אספר זאת מול עוצמות זעם כאלה ללא ספק יעשו לי רעה. אז אדום, ואלוהים אולי יחנון אותי.
ובאשר לאמירת חז"ל? בכל מקרה אין הם אוטוריטה מבחינתי.
בין לבין, יש כאן שאלה של אומץ ופחד. שוב חז"ל אומרים שנביא צריך להיות גיבור, כלומר אמיץ, אבל אני אמנם גם אמיץ, אבל גם פחדן, או יותר נכון – זהיר. יש גם הבדל קט בין אמיץ ובין פזיז ונמהר. כבר כתבתי על כך בעבר מספיק.
ועוד, שחז"ל אמרו שחכם עדיף מנביא, וכך החליפו את מוסד הנבואה במוסד הרבנות. זו אחת האימרות השנואות עליי ביותר, אבל היום השליטה בידם, או כפי שאומר משפט אחר שלהם, שגם הוא בעייתי כמובן – מיהם המלכים? רבנן.

אז אפנה לדרך החוכמה, במקום הנבואה, ואשאל – מפלגת נועם, הטובה היא אם רעה?
מאבקם הגדול הוא נגד תנועת הלהט"בים, ומאבקם השני הוא נגד מה שהם מכנים 'הפוסט-מודרנה'.
באשר לדבר השני, אני די מסכים, ואפילו יש לי שיר על זה בספרי החדש. יש כאן מלחמה בין השמרנים ובין ה'פרוגרסיבים', והעמדה שלי היא לא כאן ולא כאן, אלא באמצע, אולי כדרך הרמב"ם. אני מסכים שהפרוגרסיבים הרחיקו לכת, ובצדק הם נקראים 'מטורללים'. מצד שני, גם השמרנות המוגזמת היא בעיה. למרות שכבר תקופה ארוכה אני עוקב אחר ספרות שמרנית, ודי מסכים עם הרבה דברים שהם אומרים. ובעיקר אני מסכים עם גישתו של אסף שגיב, שהוא שמרן מהדור הישן, ומבקר חריף של השמרנות החדשה.
ומה באשר לרדיפת הלהט"בים? כאן כלל איני מסכים! מה לכם שאתם רודפים את האנשים האלה, שגם כך מתמודדים עם לא מעט בעיות? מה זה הרוע הזה? אתם רוצים 'להגן על מוסד המשפחה'. בסדר, מצוין! גם אני תומך במוסד המשפחה וטיפוס משפחתי מאוד. אבל לא הבנתי איך להט"בים מאיימים עליו? ולא הבנתי מה בדיוק אתם רוצים מהם? האם אתם מכחישים את העובדה שנטייה מינית היא (לרוב) נטייה מולדת, ואין לאוחזים בה דרך לשנות אותה? הרי כך מראים כל המחקרים. אז מה אתם מציעים? 'טיפולי המרה', שהוכיחו את עצמם כלא-יעילים וכגורמים נזק אדיר, ולפעמים מובילים להתאבדות? אז מה אתם רוצים? למה לקפח את זכויותיהם הטבעיות? למה לעורר שנאה כלפיהם?
מה שמסתתר פה, לדעתי, הוא פשוט ניסיון להשליט את חוק התורה בנושא. אמנם לא סקילה, אבל הוקעה. התורה הרי היא קדושה, מבחינתם. לא משנה שבלי עדכון שלה לזמן היא לא יכולה להיות טובה. גם על זה כתבתי כבר מספיק.
ולבסוף – למה ההתמקדות דווקא במצווה הזאת. החסרות מצוות להתמקד בהן?
בשיחתי עם אחי ציינתי 'מצווה' אחרת, שהיא אמנם לא מהתורה אלא מחז"ל, אבל היא חשובה לא פחות. הם אמרו – 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'. נו, אז האם אתם מרבים שלום, מפלגת נועם, או דווקא שנאה? האם לא תקיימו מצווה זו?
זה תוכן הדברים, בנוסח חוכמתי.
ועוד דבר על מפלגת נועם – אתם עושים צחוק עם השם שלכם או מה? אתם בדיוק ההפך מנועם, מנועם הדרכים של התורה, ש'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'.
וזהו, עכשיו יש לי פסוק, שאסתפק בו, במקום כל המלל הזה – בבלוג החדש.

ובאשר ל'נבואה' או לא נבואה – עזבו את זה, זה לא חשוב. הרי אין אמת בארץ ואין שומע. נשתמש אם כן בכלים הקיימים.
אבל כן יש לי איזה עניין תיאולוגי לברר – באחד הפוסטים הבאים.