יומן לילה, 6.7.22
מה עולה בדעתי?
למשל המשפט 'הקרימינלים הישראלים לא ילמדו אותי'.
אבל אם אגיד את זה מיד יענו לי – אנחנו קרימינלים? אתה בעצמך קרימינל. אז אני שותק.
אבל הפשע פה חוגג, בכל מקום.
היום בבוקר אלון מזרחי כתב על האמת – שאינה. הוא צודק, ואפשר להגיב לזאת בהרבה דרכים, פילוסופיות ואחרות. אבל בגדול, כן, האמת נעדרת מכל המערכות בישראל.
אז אתם תלמדו אותי?
זה הפוסט של אלון –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0xfZ3rzN8ywZj7oFx9gUAFHAQK2UGKLhbLiAFAGnE2JhPk1Ex48XNbQdrc5nKJVBYl&id=733791379
אז הנה שני דיאלוגים שהיו לי היום. אני מכבד את הכותבים, אבל השיח הזה הוא לא סימן טוב, ולא אוסיף על כך.
להלן הדיאלוגים, אף שאני מודע שהם יכולים לעורר התנפלות עליי.
תחילה אודי.
אודי כתב על ביבי, והצדיק את הנהנתנות שלו –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0tPeStw7janTVE72rwigT7cZ8yg6rdob6hkEZp2G9ZSYLttNuXBjv3U34s6ZxfvUxl&id=604393621
הגבתי –
הכל בסדר, אפשר לרצות מנהיג נהנתן, אבל נראה לי שיהיה קשה לבסס את זה על ערכים יהודיים.
ומכאן הדיאלוג הבא –
אודי –
ערכים יהודיים תבסס על מחשבת ישראל, רבנים והוגי דעות. לא על פוליטיקאיים.
אני –
הבנתי. לא חושב כך, אבל בסדר.
אליהו –
לא בטוח, מלכי ישראל נשמעים די דומים לנתניהו בנושא הזה
אני –
לא הטובים שבהם
אליהו –
שלמה למשל?
אני –
דוד, חזקיהו
אודי –
דוד לגמרי סמל של פשטות וצניעות. ראה למשל כאן: "וַיִּהְיוּ כָל-אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִיד" (דברי הימים א' יג')
[אין לזה שייכות]
אליהו –
דוד מכבשת הרש? זה שהרחיב את הממלכה וכבש את כל הסביבה?
[לחלק השני אין שייכות]
אליהו –
חזקיהו שקיצץ דלתות היכל ושלח למלכי אשור? זה ההוא שהיה לו הון לשלוח לסנחריב?
[אין שייכות]
אני –
אז מה אתם אומרים בעצם? שהמלכים שלנו לא היו משהו?
אודי –
קפה כבר שתית הבוקר?
[אין שייכות…]
אני –
כבר אחרי כמה
אני –
בכל אופן, מלכים או לא, נהנתנות היא לא מדרך היהדות, לפי מה שאני יודע.
אודי –
חשוב לעשות אבחנה בין היהדות האידיאלית, לזו האמפירית/היסטורית.
אני –
גם אמפירית, מנהיגי היהדות לאורך הדורות, עד ימינו ממש, הצטיינו בצניעות. אני לא מבקש מראש ממשלה להיות סגפן, אבל כן לשמש כדוגמה. בכל אופן, כך נראה לי, קשה לי להיכנס לזה יותר.
אני –
שוב, לטעמי אתה מבלבל בין מנהיגים רוחניים/דתיים למנהיגים פוליטיים. אלו האחרונים מעולם לא הצטיינו בשום דבר שקשור לענווה וצניעות, או כל דבר דומה לכך, ההיפך הוא הנכון (ההפרדה בין מלכים לנביאים, התרחשה בשלב מוקדם למדיי של תולדות ישראל, כשהנביאים לא חדלו להוכיח ולהתרות את המלכים על אופי אורחותיהם).
אני –
אולי אתה צודק. אבל אני עוד זוכר שנסעתי כמה פעמים עם בני בגין באוטובוס.
אני –
בכל מקרה, יש פה נקודה, שלמלך או מנהיג יש גינוני שפע. השאלה עכשיו אם יש פה שחיתות.
[ורק אעיר, כי בדברים האלה בכל זאת יש עניין, כי מלכי ישראל בדרך כלל אכן לא הלכו בדרך המלך העניו המתואר בתורה, ולכן בין היתר הבאתי אותו. אבל פוליטיקה מקלקלת את השורה].
והדיאלוג השני הוא עם אורן.
אורן כתב מאמר על הפלות, שבו טען שאדם נחשב אדם רק משעת הלידה –
הגבתי –
חולק על התפיסה הזו, האדם הוא לא רק שכל.
אורן הגיב (באיחור) –
חגי… יקירי… ככה הבנת? ברור שהאדם אינו רק שכל.. הוא מלא רגשות וגם אינטואיציות ועוד ועוד. אלא שכל אלה נחשבים כ"אדם" מיום הלידה והלאה.. כלומר ראשית האיטראקציה הסיבולית, של ההומו סימבוליקוס. סמלים אינם רק שכל. בכלל לא רק.
אני הגבתי –
מקבל. אבל גם אינטואיציות וסימבולים הם ממיני המחשבות. אני מדבר על רקמות בשר ועל לב פועם.
אורן –
אם רקמות בשר הן העניין – הרי שכל מי שאוכל שניצל עלול להיות קניבל או לפחות שותף לרצח. מובן שאנחנו מבחינים בין רקמות בשר, ובין בני האדם המורכבים מרקמות בשר, אך נושאים מהות נוספת .. שהתיאור שלה הוא שאלה עמוקה.. (מהו האדם, מהי הרוח, מהו "צלם" אלוהים שבאדם.. מודעות ועוד המון ניסוחים לאותו עניין) ולמרות הקושי להסכים על מהות זו, הרי שלא נעמיד את ליבה הפועם של תרנגולת או יונה (ויש לי כבוד לתרנגולות ויונים – גידלתי ומגדל כמה) במעמד שווה לליבו של אדם.. מבחינת יחסי המשמעות שאנו מעניקים לסובב. לכן אפשר להתווכח על הצורך או הנזק באכילת תרנוגלת, בעוד אכילת אדם לא מתקבלת אצלינו באותו האופן.
אני –
אורן, עכשיו שעת לילה מאוחרת וקשה לי להיכנס לדברים, אבל בקצרה – יש הבדל. לתרנגולת יש פוטנציאל רק להתפתח לתרנגולת, בעוד לאדם, גם לעובר, יש פוטנציאל להתפתח לאדם, לכן אין להשוות בין השניים, גם כאשר העובר עדיין חסר שכל והוא רק גוש בשר. זו דעתי. ולא סתם האדם נקרא, באופן צנוע מבחינת השפה העברית – 'בשר ודם'.
[ואעיר – גם בדיאלוג זה יש עניין, כמובן, ולכן הבאתי אותו, אבל אני סולד מאוד מהתפיסה 'השכלית' הזו. ציינתי זאת כמה פעמים ביחס לתפיסת האדם של הרמב"ם. יש בה סיכון רב, של דה-הומניזציה של אנשים ש'לא חושבים', והנה הסיכון מתממש. זה מצער אותי מאוד].
ואז"ג.
לילה טוב.