יומן לילה, 30.10.22
באקווינס הגענו לשאלת הגדרת החיים וזה מרתק. גם בשבת דיברנו על זה, ואמרנו שחיים הם תנועה. אבל גם צמחים נעים ו…צומחים. ובמחשבת ימי הביניים גם הכוכבים נחשבו חיים, אולי כי הם זזים. אני חושב שההגדרה המקובלת היום היא ההגדרה המינית – בעל חיים הוא מי שיכול להתרבות. אבל שוב – גם צמחים מפרים את עצמם. משער שיש דיון ער על כך, אבל אני לא מכיר אותו מספיק, אנסה להתעדכן.
כאן –
https://www.facebook.com/groups/563771267636065/permalink/1068320383847815/
*
מנחם נאבת כותב על ההקצנה בשיח הפוליטי –
כשהרמב"ם כותב לא להתעסק באגדות על אחרית הימים כי "אינן מביאות לא לידי יראה ולא לידי אהבה" הוא מתכוון בדיוק לזה. אין כאן יראה ואין כאן אהבה, יש כאן רק התפרקות טוטלית של יסודות כמו אחריות, מתינות, תיקון וצדק, והעדפת היסודות הפונדמנטליים ביותר של אלימות וחורבן בשם המשיחיות.
צודק.
*
רחל אליאור כותבת על השכינה –
הפרושים והחכמים מצדם המציאו אחרי החורבן את המשיח ואת השכינה כשיקוף ממדים שונים זכריים ונקביים בעולם האלוהי, דבר שלא נודע לפני החורבן. הקבלה אימצה את האנשת העולם האלוהי בדימויים זכריים ונקביים, ואימצה חלוקה זאת לכל המרחב הקוסמי הנסתר ודיברה על ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה' כלומר על איחוד הממד הזכרי והנקבי באלוהות, התלוי בייחודים ובכוונות ובתיקונים שעורך האדם הרואה בנסתרות.
לרבים מיוצריה של תורת הסוד, שעסקו בחציית גבולות מכל סוג ברוחם, בין שמים וארץ, בין נגלה לנסתר, בין אסור ומותר, הייתה זהות כפולה אנדרוגינוסית, זכרית ונקבית, והגיבורה הראשית שלהם, השכינה, היא בעלת זהות כפולה זכרית ונקבית, המדברת בלשון זכר ובלשון נקבה בעת ובעונה אחת, ומציגה את עצמה בשם ׳האם המייסרת׳ ׳והמלאך הגואל׳, כשהיא מתגלה ללומדי תורת הסוד בספר הזוהר ותובעת שידבקו בה ללא הרף.
מחשבות לעצמי 