יומן לילה, 23.11.22

יומן לילה, 23.11.22

סיפור-שיעור, התגעגעתם לזה?
בואו נעשה סיכום קצר שלא יפגע באף אחד ועדיין יגיד משהו.
ערב, הלכתי לשיעור בהולצר, אבל יצאתי מוקדם כדי להספיק להגיע למקום חדש עם כיסאות מאסז' אוטומטיים. בדרך פגשתי מישהי שהיינו צריכים לסגור משהו. והמסאז' היה נחמד מאוד, וגם בעל המקום נחמד מאוד, ואחזור לשם. גם אקנה ממנו מכשיר ems.
טוב, ממשיך להולצר ובדרך פוגש את מייקל, אדם שחור, שנותן לי פרוספקט על קונצרט שירת מקהלה נוצרית שייקימו היום בסמוך. אומר לו שאולי אבוא ומדבר איתו קצת.
אני אומר לו שהיהודים לא כל-כך אוהבים את ישוע, והוא אומר שזה נכתב. אני שואל איפה? והוא מוצא לי את הכתוב על 'אין נביא בעירו', בשתי בשורות. אני אומר לו שהמשפט הזה ידוע בעברית, אבל אני לא בטוח שמכירים את מקורו.
ואז הוא שואל למה בעצם היהודים לא אוהבים את ישוע? אני חושב קצת, יכול להגיד לו שבגלל הרדיפות, אבל זה לא נכון, מראש דחו אותו. למה? הוא איים עליהם, על מעמדם. אבל יותר מזה, אמר לו הכהן הגדול – הוא מעמיד את עצמו כאלוהים וזו עבודה זרה. לנו אלוהים אחד, אני אומר לו.
טוב, מגיע להולצר, שיעור ברוזנצוויג עם יגאל, הפעם מעניין מאוד. מדברים קצת על המצב הפוליטי. אני אומר – שזו תובנה נוצרית בסיסית נגד היגיון 'עין תחת עין' שמוביל לשפיכות דמים בלתי פוסקת. ויגאל אומר שגם לפי חז"ל אין עין תחת עין אלא זה מוחלף בממון. טוב, ידוע כי גם חז"ל הם מעין ברית חדשה. (והנה אסף העברי חזר לכתוב בפייסבוק אחרי הפסקה).
ועוד בהמשך מוזכרת מצוות ואהבת. כאן אני מספר את משל השומרוני הטוב. בכל העולם מכירים אותו ורק פה לא ממש. אז מיהו רעי? לא הכהן, הלוי או הישראל, אלא השומרוני שעזר לי. יפה. אבל הבעיה שהפירוש היהודי הוא – רעי היהודי, שומר המצוות.
וזה, אומר אני, יסוד ההיבדלות היהודי, שהוא שורש הרע, תורת הגזע. וממילא גם פריבילגיות מופלגות ליהודים מול הערבים.
ויגאל שואל מה עם הקוראן? שאלה יפה. אני קראתי את הקוראן ולא ממש התרשמתי ממנו, אבל מיליוני מוסלמים מאמינים בו, כך שאין לבטלו. מוחמד הוא, אם כך, מעין נביא בין כך או כך. וכך גם מתייחס אליו הרמב"ם. רוזנצוויג, אומר יגאל, התייחס בביטול לקוראן. וגם אני, כאמור, בחשבון אחרון.
ומה עם הברית החדשה? אותה כדאי לקרוא, בכל מקרה.
אז נגמר השיעור ויוצאים החוצה. עוד בשיעור היה שבתאי. הוא אומר בוא נקרא את הברית החדשה הזו, וקורא מבשורת מתי את שלושת הפרקים הראשונים. והוא קורא את זה בניגון תלמודי, מה שמצחיק אותי מאוד. בכל מקרה בסוף קורא גם את דרשתו הידועה – לא נטילת ידיים מטמאת את האדם, אלא מה שיוצא מפיו של האדם מטמא אותו. נו, האם זה לא נכון? ודאי שזה נכון. כלומר, לפחות הסיפא.
טוב, אז הולכים ואוכלים פיצה, ובינתיים יגאל שולח לי, לבקשתי, משהו שכתב רוזנצוויג על יחסים בין המינים –

זה מוצא חן בעיניי מאוד. לדעתי זה נכון מאוד. ואני אומר שזה מזכיר קצת את ניטשה, שאמר למשל – 'הכול באישה חידה, והכול פתרון אחד לו – היריון'. ראיתי שגם בתגובות לקישור ששלח לי יגאל אמרו שזה מזכיר את ניטשה. נו, יפה.
וב'תמורה' אני מספר לו מה אמרתי למייקל. אז יגאל אומר שלפי רוזנצוויג יש אלוהים קרוב ואלוהים רחוק, וזה אותו אלוהים. ואני אומר שכך אומר ירמיה – האלוהי מקרוב אני ולא אלוהי מקרוב? ויגאל מוסיף שהעמים הצטרכו למתווך 'קרוב' והוא ישוע, אבל היהודים אינם צריכים זאת. טוב, גישה מוכרת. אבל מזכיר את דברי ישוע – אין איש בא אל האב אלא דרכי. השאלה אם צדק.
ויגאל אומר שאנו כבני בית. כן, 'בנים אתם לה' אלוהיכם'. אבל בגלל כמה אי דיוקים אני שוב מזכיר את משל ישוע על שאור הפרושים, שהוא לימודם הקלוקל. וכן, בהחלט הוא קיים במקומות רבים, ובהחלט יש גם לימוד שאינו קלוקל. אבל אז ליבי הכני מעט, שהרי הרגע אכלנו מנת שאור – פיצה. נו שוין.
ולתמונת האח היפה צירפתי בפייסבוק את מילות הפסוק 'האומרים לי האח האח', אבל זה סתם חידוד –

זהו בקצרה.

חוץ מזה, חב"ד משתלטים –