יומן לילה, 11.10.22
טוב, יצאתי לסיבוב ולהולצר, כמו שמשון שיצא כפעם בפעם ולא ידע שכוחו סר ממנו. האמנם?
אפילו לא הבנתי מה ראיתי ומה שמעתי.
אבל הנה מנופים –
ובהולצר שיעור על ניטשה. בדמדומי ההכרה שמעתי את המילים – עוצמה (חייתית), יופי וגעגועים. כן, הכול נכון.
ברחוב בחזרה נאצי עם סלולרי. כשאני חושב זאת עליו הוא משנה מסלול ומתחיל ללכת לכיווני. קולט אותו והוא שוב משנה מסלול חזרה (נשמע מוזר, אה? זה באמת מוזר).
חוזר לבית, מוסיקה חזקה מבית הכנסת הסמוך. מתלוננים על כך בקבוצה 'נחלאות'.
מה הבעיה? שבכל מקום כאילו לא מכירים אותי, ואני כבר לא מכיר את עצמי. (נשמע מוזר? זה באמת מוזר).
מה עוד? נערה אחת בהולצר ביקשה את הספר 'אישה בורחת מבשורה' של גרוסמן. ועוד ספר שם על שיווק (אולי אתחיל לשווק את הספר?). מישהו בדרך אומר 'לך'. ואני אומר – אין ערך למילים. ושאול השליח אומר – המתהלך ביום לא נכשל.
והנה עוד כמה דברים מדבריו, שהכנתי קודם –
האגרת אל התסלוניקים א, פרק ד –
אהבה –
ג וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: ¹שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, ²שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת, ד שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה¹ בִּקְדֻשָּׁה ¹וּבְכָבוֹד, ה לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה ¹כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ²אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים.
עבודה –
יא הִשְׁתַּדְּלוּ ¹לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֺק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם ²וְלַעֲבֺד ³בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם, יב לְמַעַן ¹תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.
האחרית –
"כַּאֲשֶׁר יֺאמְרוּ: "שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן!", אָז יָבוֹא עֲלֵיהֶם שֶׁבֶר פִּתְאוֹם, כְּצִירֵי לֵדָה עַל אִשָּׁה הָרָה, וְלֹא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט." (הראשונה אל התסלוניקים ה 3)
(זה ממש התקיים, זו הייתה הסיסמה בזמנו).
וביטוי יפה –
"אַל תְּכַבּוּ אֶת הָרוּחַ;" (הראשונה אל התסלוניקים ה 19)
*
האגרת אל התסלוניקים ב, פרק ב –
איש הרשע –
א אֲשֶׁר ¹לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ ²וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם, אַחַי: ב אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, ¹לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ, כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה. ג אַל ¹יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֺפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה¹ וְיִתְגַּלֶּה ²אִישׁ הָרֶשַׁע, ³בֶּן הָאֲבַדּוֹן, ד הַמִּתְקוֹמֵם ¹וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֺדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים¹ בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים. ה הַאִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים כִּי עוֹד בֶּהֱיוֹתִי אֶצְלְכֶם אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? ו אַתֶּם יוֹדְעִים מָה מְעַכֵּב אוֹתוֹ כָּעֵת כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעִתּוֹ. ז הֵן ¹סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר פּוֹעֵל; אֶלָא שֶׁכָּעֵת הַמְּעַכֵּב נִמְצָא עַד שֶׁיּוּצָא מִן הַתָּוֶךְ, ח וְאָז יִתְגַּלֶּה הָרָשָׁע אֲשֶׁר הָאָדוֹן [יֵשׁוּעַ] ¹יָמִית אוֹתוֹ ²בְּרוּחַ פִּיו וִיכַלֵּהוּ ³בְּהוֹפָעַת בּוֹאוֹ – ט אֶת הָרָשָׁע אֲשֶׁר בִּיאָתוֹ הִיא בְּהֶתְאֵם לִפְעֻלַּת הַשָּׂטָן, ¹מְלֻוָּה בְּכָל גְּבוּרָה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שֶׁקֶר, י וּבְכָל תַּרְמִית רֶשַׁע הַמְיֻעָדִים לִבְנֵי הָאֲבַדּוֹן, וְזֺאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ ¹לְהִוָּשַׁע בָּהּ. יא עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם פֹּעַל רְמִיָּה ¹לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר, יב לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר ¹לֹא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא ²חָפְצוּ בָּעַוְלָה.
מחשבות לעצמי 